השיחה האחרונה עם אמנון שוב הבהירה לי שיש שני דברים שלא ישתנו מעולם, שני דברים שתקועים בי עמוק-עמוק משחר היוולדתי לאמא שלי (שתהיה-בריאה-בע"ה-במהרה-בימינו).
א. אני לא מפסיק להלחץ משטויות קצרות, פתטיות מכל בחינה, שנפתרות בזמן הממוצע של יומיים וחצי.
ב. אני לא מצליח ובעצם גם לא רוצה להגמל מההתמכרות שלי לפרודוקטיביות או בכל מקרה לייעול בזבוז הזמן שלי כבעל חי.
ובעצם שאני נהנה מזה. נהנה מכל רגע.
יום ראשון אני חוזר בשעה בלתי אפשרית בבוקר, עובר את הביצפר, חוזר לשיעור נהיגה, מלמד פרטי כפי הנראה, ויש לי חלון של שעה וחצי, שעתיים - לעשות תמלול של עשרים דקות בערך, ואחר כך חזרות - עם יור(א)י ועם דניאל (אם תזכור ותרים את התחת שלך, ילד).
איך נעמוד בזה? כמו שעמדנו בשבוע האחרון. בעיקר בגלל זכות האילתור.
ופאק איט. אני מאוהב בזה. מאוהב בזה שיש לי את הזכות לעשות כל כך הרבה שטויות רווחיות יותר ורווחיות פחות. מאוהב בזה שיש לי את היכולת לעשות אותן. פאק איט אול. זה נפלא.
*
על אף שתוכננה פגישה עם ואיף ועם רועי (שלא יצאה לפועל משום מה), דווקא את פיליפה פגשתי ב-שיא- המפתיע. הלכתי על השדרה המוכרת של תחנה מרכזית והוא פשוט הופיע.
אין מה לעשות, אנשים, השווארמה של אווזי ממש ממש טובה. ממש. יקרה קצת, אבל באמאשלי, שווה כל שקל מזויין.
גם כן באופן כללי המפגשים עם פיליפה דורשים כתיבה קצת יותר מהוקצעת, מעניין אם תהיה לי השראה מדוייקת לזה או רצון אמיתי להוציא את זה לפועל.
כמה רגעים אז, כשהערב רק נכנס להילוך, בישרו מעין התנתקות מהאטמוספירה וזה היה מדהים. סוג של, פירוק כל הפוטונים באיזור לדברים כ"כ קטנים יותר. זה היה מדהים. אולי כל החלקיקים אז ביקום שלי עברו רטט מגניב והכל זרם בהרמוניה סטריאומרית (זכרתי נכון את המושג הכימי?).
אהח. ימי עדנה.
*
ניסיתי להזכר בשיר הזה של גיתה שציטטתי כאן פעם, וניסיתי לדקלם את התרגום (המצויין) לנדבי שלי. הוא בכלל עשה לי צרות.
אבל, חוק חיסיון. Can't say more than that.
*
הרבה יותר מדי דברים אני כבר לא רוצה לספר לבלוג, רוצה לשמור בסתר.
הרבה, הרבה דברים, עדיף שיישארו כך, נסתרים בתוך מים עמוקים, בלי ידיעה מה ימין ומה שמאל עושה.
מה שכן, כמו שסגרתי עם פיליפה - עכשיו, זו-זו תקופה מדהימה מכל בחינה, תקופה שכ"כ קל לשכוח שכל בוקר הוא מתנה שלא הייתה לי, וכל יום, על כל כמה שהלו"ז כל כך צפוף - כל יום - הוא פשוט נפלא.
אולי רק בזכות זה שיש צבעים בעולם, ולא יותר מזה.
יאללה. חפירות.
אהבות עולם
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
