| 2/2009
במה מידתו של הבעש"ט נגעה בי
(כבכל יום שני לאחרונה שמוליק הביא לי את החוברת השבועית של "דבר מלכות", אחת ההמצאות היותר גאוניות של חב"ד - חוברת קומפקטית, זולה ביותר, שמרכיבה בתוכה את בערך רוב מה שאתה צריך ללמוד בשבוע, כדי לצאת מאגניב ולא רק ידי-חובה. בין השאר, ישנם "ליקוטי דיבורים", שהם מעין לקוטי דברי תורה, שיחות ושאר הדברים שאמרו הנשיאים של חב"ד או אנשים מאגניבים אחרים שקשורים לחסידות החביבה-סוג-של זו. והרי משהו שנגע בי, שלא קשור באופן ישיר לחב"ד, אלא לחסידות ככלל ובכלל לאיש המאגניב-ביותר, הלוא הוא, הבעש"ט - הבעל שם טוב - המייסד של החסידות: )
"מורנו הבעל שם טוב מקיים את המאמר (בבא מציעא פג, ב) - "קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא" - קריין האגרת יהיה מוליכה ומבצעה. מורנו הבעל שם טוב נהיה עוזר למלמד, מוביל ילדים קטנים לחדר, אומר אתם ברכות, מברך אתם על הציצית, אומר אתם שמע ישראל ותורה צורה, משחק אתם, מספר להם אודות משה רבנו ומתן תורה, מוביל אותם מהחדר לבית הוריהם, קורא אתם קריאת שמע ובידך אפקיד רוחי.
מורנו הבעל שם טוב מספר לתלמידיו הקדושים שהנחת רוח הגדולה ביותר בכל ימי חייו, היתה לו בשעה שאמר עם הילדים - הבל שאין בו חטא - "מודה אני" ו"שמע ישראל" וחזר אתם קמץ א, קמץ בית בא.
הרגשתי - אמר מורנו הבעל שם טוב - את נחת הרוח הגדולה שמבשמים ואת הקנאה הגדולה שמלאכי מעלה קינאו בצאן הקדושים.."
אני לא יודע אם כמו הבעש"ט, או מו שציטטו, גם אני מרגיש שמלאכי שרת מקנאים בי כשאני מלמד את העליות והקריאות של נערים ונערות טרם מגיעים ליומם הגדול אל מול התורה והקהל בבית-הכנסת. אבל אותה נחת רוח, אותה התחושה העצומה ובהחלט אלוהית שנובעת מאדם שמעז, כאשר הוא צעיר (הבעש"ט היה בערך בן 18 אז), לעזור וללמד, לחנך - שהרי תורה היא גם עניין פרקטי וטכנוקרטי וגם מלא אמונה ומוסר - אני חש אותה, ברמ"ח איברי, כל יום שעובר.
בימים האחרונים אין יום שעובר ללא תלמיד, מלבד ימי שישי ושבת. שניים, שלושה תלמידים לפעמים. אני לא רואה הרבה בית ולא יוצא לי לשבת הרבה זמן עם האנשים או לחפור זמן במסנג'ר כמו בימים הטובים, אבל זוהי העת, וזוהי הזרימה, וזוהי תחושה כ"כ מדהימה.
לפני כמה ימים יצא לי לדרוש בפני יניר, כשם שיצא לי לדרוש בזמנים הטובים בפני שחר ובפני שמות אחרים וטובים - על זרימה, אמונה, ושאר הדברים הטובים. בד בבד, נזכרתי במשהו שאמנון העלה בפניי - האם אני רוצה לשלוט בהם או לעזור להם?
וזוהי מלחמתי שלי ביצר - הרי היצר חושק בכח, והכח הוא לשלוט בהם, להכין בהם שכפולים משלי. אבל אני נלחם בו, כשם שאני משתדל ומכוון עצמי להלחם ביצר בלא מעט עניינים אחרים - כן כאן.
וכן יהי רצון שנמשיך.
*
תוך כמה שבועות דירה עם טאש.
תפילות אוגצנטריות - טסט שני שנעבור, שיסתדרו הקומבינות.
תפילות יותר קריטיות - נשמור ביני לבין הקב"ה, בחייאתק.
שאו אהבה ועשו טוב אנשים
אהבות עולם
צרי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
