| 5/2009
פוסט דירה - יותר מדי אור
הרבה דקות וימים ישבתי כאן, שכבתי על המיטה וחשבתי על המילים הללו שאני כותב כרגע. מוזיקה אקראית ברקע עם המערכת-הבערך-נפלאה שלי. הפעם זה הביצוע של אליסיה-מהשמה, פסנתרנית לא רעה בכלל שעושה את כל הסוויטה של אלבניז, איבריה. נפלא. אסטוריאס. אותה יצירה שנגנו עם התזמורת ונוגנה עשרות אלפי פעמים במקומות אחרים ומשונים או מה.
דברים יורדים ברקע, עוד סדרות וסרטים חדשים לאוסף, וכמובן שעוד מעט מסיימים לראות את אוז. נפלא.
אבל זה.. זה כל כך קטן אל מול מה שקורה כאן כל יום ויום. הדירה הזו, הפלא בה, פלא נסתר ומורגש אך בלתי מורגש.
אותם בקרים נפלאים שאני פותח לאט, עם השעון המעורר של המחשב, אל מול הספרים והשקט היפה של הבוקר. מתעורר לאט, עושה קצת כושר, מניח תפילין, מארגן משהו לאכול ומתקלח לי.
איי, סבון גרגרים נפלא של פלמוליב. אין עליו, תאמינו לו. הוא אחד הגילויים הנפלאים הקטנים של הדירה. הוא, וופלים בלגיים, קפה שחור טוב וקניות בשופרסל ומחסני מכר, שם אפשר להשיג מונית ב-10 ש"ח, שלי ולסטס יחד זה זול בטירוף. ואמא ששוב הופכת להיות אמא דואגת-על-יתר-מידה אבל באופן אינטרנסטי לי - אספקת אוכל ודברים קטנים סדירה להפליא. ובאמת, באמת שנפלא כאן. כל בוקר מלא באור. יותר מדי. יותר מדי זיו שנשפך כאן גורם לכך שמתעוררים מוקדם גם אם לא חפצים בכך, מרוב האור שנכנס. ולא משתמשים ביותר מדי אור ממה שיש גם ככה בבית הזה, עד השעות של הערב המאוחרות, בהן כבר אין שמש שתאיר. אבל אז מי צריך אור?
והנה, בדיוק עכשיו סטס טס לחו"ל. ומשאיר אותי כאן, עם עוד שניים וחצי חדרים ריקים מאדם. 60 ומשהו מטר, בודדים, זולים להחריד. יש אוכל. יש כל מה שצריך. עוד קצת כסף לא היה נוראי, כן? אבל מי מתלונן. תמיד יהיה, איכשהו. תמיד. נסתדר. מסתדרים. זה שווה את כל המינוס שבעולם (שגם ככה לא כזה יהיה, אז מה אני עושה מזה)
מסתדרים. אז פסיכומטרי, ותלמידים, ולהקות, ושירות נפלא, ומה לא. והכל מסתבך ומלופף ונפלא ואני נשבע, שלא הייתי מחליף דקה. את הקור הקטן ואת המיטה היפה שלי עם ששת הכריות שלה כאן, והאור האדום הנפלא. את השולחן הקטן שבחוץ, שעליו רובץ תמיד הפינג'אן הקבוע, ממתין שאלגום עוד קפה או תה ואתעורר לי לבוקר נצחי ונפלא. כן. אין על הבקרים המוקדמים כאן. אני ממתין בשקיקה לחודשי אוגוסט-ספטמבר, עוד כשאני לא אעבוד בערך או כן אעבוד או מה, ובעיקר אהנה, ויותר מזה - ארד למטה, לפארק הרוסים (פארק הפיל) ואתבונן בהכל כמו אז, ואכתוב הכל, ואעשה מדיטציה נפלאה, ועוד קצת כושר ומה לא.
כמה השתנתי בזכות הדירה הזו. פיזית, מנטלית, מטהפיזית, איך שלא תקראו לזה. עוד יותר. עוד להתקדם, עוד, ועוד, ועוד ואין שובע. רק עוד רצון. לנקות את הבית יותר. לקרוא יותר. להצליח יותר. להנות יותר. להכין אוכל יותר טוב. להשתפר באורז ובחומוס שלי ומי יודע, אולי להפוך להיות שפיץ וספץ בעוד כמה סוגי מאכלים. השבוע ננסה לעשות פשטידת רועים, נראה לי ילך טוב. ונעשה עוד דברים. נפנק את האישה שלי.
שאין כמו להיות איתה באותם ארבעה קירות בדד, או כמעט בדד - ועכשיו לחלוטין בדד. ארבע קירות משלי, ודממה אחת נפלאה יותר מהכל.
הרוגע הזה, השלווה הזו - הו יקירה שלי, כמה שאת חלק מזה - והו, דירה נפלאה, כמה שגם א ת חלק נפלא וגדול מכך. הרגע הזה, הרגע הספציפי הזה. אינטרנט מול העיניים כשקמים.
אני זוכר בכיתה ז', כשהייתי הולך לחכות לאבא של אלכס חלמתי שמלאך יבוא ויביא לי את כל המשחקים והדיסקים שאני רוצה כדי לשמוע ולהנות מהם. והנה, הוא הביא לי.
אני זוכר את הכנפיים שחלמתי עליהם ואת פתרון החלום הזה בדמות המציאות.
והנה הוא קורם גידים ועור ושרירים ושיערות שוב ושוב ואני מולו.
חיוור, ניצב, מאוהב. מאוהב בך, אהובה, מאוהב במציאות היפה הזו שנתנה לי זכות לדעת, להכיר, להנות.
הו, דירה מתוקה, המשיכי לתת לי כך מאורך.
וכל אדם אשר מוצא את עצמו מפחד, מפחד מההורים, מפחד מעצמו - מפחד ממשהו, דואג, כועס - בשליליות - בואו, בואו לדירה הזו, בואו לכל דירה. אבל לדירה שלי אני מציע לבוא. אני מארח ממש טוב. הנה, רק אתמול ישנו כאן שני בחורים מודיעיניסטים שהיו צריכים מקום ללון בו, והנה - בצל קורותיי נוחו, אהובים, תאכלו, תשתו תחת קורותיי, רק תהיו מאושרים. אין על זה. אחד הגעגועים החשובים אל סטס הוא הגעוגע הזה, להאכיל אדם. אין.. זו תחושה נפלאה שלמדתי עליה. להאכיל, פיזית, אדם שהוא לאו דווקא עם CP או אפילפסיה כמו הילדים שלי בביצפר. אנשים אמיתיים, לפנק אותם. אין על כך.
הו, תנו לי רק עוד מזה. להרגיש כאם, להרגיש כבחור גדול.
להנות מהרגעים הללו עוד ועוד, עד הרגע שבו אני אקנה לעצמי דירה שכזו או מה.
כן יהי רצון.
אהובת עולם ושאר הדברים,
צרי.
569 סימולציה 3 (לפי הייקיו, במציאות זה סביבות ה600) - 145 אנגלית, 125 עברית, 100 מתמטיקה.
לא מושלם, אבל עברית מתחילה להתקרב אל עבר המושלמות. מתמטיקה עובד קשה. יהיה מדהים.
מוהאהאהא.
הייקיו שליטה.
פוסט הבא יהיה פוסט סגידרה להייקיו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
