כשקצת מבולבל או קצת מחליקים, כשקצת לא בטוחים במה שקורה, כשמתעסקים יותר מדי בשטויות קולוסאליות (כמו רוב הפוסטים האחרונים) ולא מתרכזים באמיתות הקטנות - תמיד טוב לעשות רשימה קטנה לעצמך, של כל הדברים הבאמת אמיתיים והבאמת יפים:
חלוק אמבטיה תכלת, His's, יבש אחרי ששמש צהריים הכירה אותו כמעט כמו הגוף שלי. תודה לנסיכה על זה.
*
אחרי חיפוש ממושך ובלבול, סבון SPA (תרמי?) של Palmolive. ואחד התענוגים הגדולים. כמו כן, Wash או משהו כזה של ניטורוג'ן. שוב תודה לנסיכה.
*
קפה שחור עם הל, על הפינג'אן. לידו, כוס תה עם הרבה מאד נענע וקצת קמומיל.
*
חתלתול ספק נקבה ספק זכר שמגרגר יחד עם זה שהוא ישן איתך, כרית ליד כרית.
*
בוקר מלא אור, שמתחיל בשיר שאני בוחר אותו, בווליום שאני בוחר אותו, מתי שאני בוחר שיתחיל. ואני אשכרה מתעורר.
*
וופל בלגי, חביתה מתובלת עם נקניק או עם גבינה, סלט ליד או איזה טוסט עם גבינה / נקניק בהתאמה לכשרות הדרושה (שמדי פעם, אני מודה, נשברת).
*
לצאת 5 דקות לפני, לחזור 2 דקות אחרי הזמנים הקבועים המשוערים.
*
תפילין, מקלחת, קפה, ולפעמים כושר על הבוקר.
*
תוף פריים שאני עדיין גרוע עליו.
*
שקט. אמיתי.
*
קורס מצחיק בטירוף שבאמת גורם לי בפעם הראשונה בחיים להיות כמעט טוב במתמטיקה ולא רק אבוד לחלוטין בין נבכי המספרים המשעממים והבנאליים.
*
חומוס ביתי, שאנשים אוהבים.
*
מינוס פסיכי שעלול להיות מכוסה ע"י חסכונות לא פחות פסיכיים שבכלל לא שמתי לב שחסכתי.
*
פארק ירוק ויפה שכ"כ סותר את המוניטין של השכונה שלי, ממש מעבר לכניסה לבניין.
*
שכנים הונגרים חירשים שלא שומעים את כל הרעש והבאסים. מתחתם - ראש ועד בית שהתיידד איתנו.
*
שותף מקסים.
*
הרבה יותר מדי עציצים. ובקרוב - בזיליקום. בדיוק מה שחסר לי.
*
המרפסת. עכשיו היא שייכת בלעדית לגוסטי/סבטלנה/צ'אי/מנפרד (!?!?), אבל גם ממנה נפלא להניח תפילין ולהודות.
*
לברך "שככה לו בעולמו" על כל אישה ברחוב, כי אפילו האישה המכוערת ביותר כאן היא פשוט יצור יפה, וגם הילד הכי מכוער הוא הילד הכי מקסים, וגם התינוק הכי מעוות והילדים שלי הם פשוט.. יפיפיים.
*
כי מנגד לכל הזבל הקולוסאלי הנפלא הזה, שקשור בצבא ובחינוך, בליברמן וחוקים ושטויות והנפצות - יש אמיתות קטנות שקשה לשבור, אמיתות קטנות חשובות מהכל.
*
את, יפה שלי.
*
כל מה שקורה, ועל הכל - מודים אנחנו לך. אין אנו מספיקים.
-*-*.*-*-
אהבות עולם,
צרי.