אלא גם כשיש לו תסמונת דאון.
אחרי שנה לערך במקום הזה הגעתי למסקנה הסופית - ח', נערה עם תסמונת דאון בת 12, היא התגלמות הרשע. היא התגלמות הרשע הצעיר, רשע של ילד בן 6 ששורף חתולים, רשע של ילד בן 6 שנהנה מדמעות חבריו בגללו, רשע של צמאון לכוח שלא תלוי בכלל בכוח. אלא צמאון לכאב, שממנו נובע כוח שהיא בכלל לא משתמשת בו.
זה כבר לא סתם אינסטינקט השרדותי כמו שספרו לי על דאונים, שזה מה שהיה לה לפני שנה, כאמור. לא. עכשיו היא למדה לעשות מניפולציות. אני מזהה את זה במבטים שלה. אני מזהה את זה בברק בעיניים - הרי דווקא לפני המכות הכי כואבות שהיא נותנת היא לא מראה סימנים של גירוי לשמירה על טריטוריה או כל דבר. לא. היא מביטה עליך במבט הכי תמים שאפשר, ריקני, ואז - בשיא המהירות - אתה תחטוף חתיכת מכה. ואני נשבע לכם שהכרומזום הנוסף שה' נתן להם נתן להם סופר כוחות אנושיים - אין לה כח של ילדה בת 12 שנראית כמו בן 8, יש לה כח של ילד בן 16 בפוגו. כל איש צוות כאן הספיק להפצע ממנה. זה לא כמו אוטיסט שמכה כי זה הדבר היחיד שהוא מכיר בתור תגובה - זה לא כמו ילדה עם פיגור עמוק או קשה או אפילו בינוני-קשה שפשוט לא מצליחה לשלוט בידיים שלה. זו ילדה שיודעת מה זה מכות. יודעת שאסור לתת מכות. ידועת שהיא לא רוצה לקבל מכות. אבל עדיין נותנת. היא נותנת כי היא יודעת שאף אחד כאן לא יכול לגמור עליה במכות. כי היא יודעת שאסור. היא יודעת שזה מכאיב לחברים שלה. היא יודעת שזה מכאיב לחבר שלה בכיתה כשמורידים לו רגל מכסא. אז היא דווקא תוריד לו. והיא צוחקת. היא נקרעת מצחוק. היא נקרעת מצחוק כשהיא מתחילה ללכת איתי מכות, או עם כל אדם אחר בסביבה. פאקינג שיט - היא הביאה לי ולעוד מישהי שופים בראש (כזה שמשייפים איתו), שרטה עד בית חולים (!@$) את המטפלת למוזיקה. לא לא. היא דאונית רעה. היא דאונית מרושעת, שייבשה אותי עכשיו בשמש לאיזה חצי שעה כי כמו כל דאונית, היא עקשנית עד כדי גיחוך, ועדיין בוחנת אותי - ויקחו עוד חודשים רבים של אלימות ממני כדי שהיא תבין מי הבוס. וכמובן שהסגל כאן דפק לי כרגע את כל המוניטין אצלה, אז עד סוף השנה הולך להיות מאד בעייתי ללמד אותה משמעת מהי מבחינתי. אבל לא נורא. נשתדל. נזרום. נאהב.
נאהב אותה למרות הכל ונדאג לה. אני לא אפרק לה את הצורה מכות כי אסור וזה לא בסדר. אבל אני נשבע לכם, אנשים, לא האמנתי שאני אגיד את זה אבל יש אנשים עם תסמונת דאון שמסתבר, יכולים להיות מרושעים לא פחות מאיתנו.
ככה שכל זיון שכל על שונים מאיתנו - לא, הם לא ממש שונים מאיתנו. הם סקוונצה שלנו - שזה לא ממש שונה, סה"כ בתבנית אחרת. אבל היא מרושעת. והיא לא הדאונית היחידה שאני עובד איתה - והיא לא הדאונית היחידה שעושה לי מבחנים ואיתי ביחסים חצי אלימים, יש עוד מספיק כאלו כאן - היא, רשע, טהור.
אה!
בסדר.
אהבות עד
צרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
