נשימה עמוקה.
אחד הפלאים שנוצרו לנו ע"י כנראה היפנים או הגרמנים או אלוהים יודע מי, הם אוזניות האינר, שבעזרת אותו הכפתור המלאכותי והרך - או הזוג, יותר נכון - נחסמים כל רעשי הרקע של העולם, כל הרחשים שבחוץ - כל ההתרחשות; ונותרת רק המציאות שהאדם בורא לעצמו דרך המוזיקה. הצלילים הופכים להיות אמת, כל השאר - רקע.
במקום שלסרט יהיה פס קול, למוזיקה יש פס-תמונה. פס תמונה נפלא ומגוון של צהריי יום בשכונת עוני, מרכז קניות, תחנת אוטובוס מגוונת, אוטובוס אקראי, קניון רווי בעוברים ושבים מגוונים מדי, ושאר העולם. והכל בעצם רק רקע. רק כתמים מאחורה. מה שבאמת - בתוך האזניים - מה שהוא המציאות - מנטרה אחת ויחידה של נזיר טיבטי. אני לא זוכר את הפירוש המדוייק, אבל אני מבין את המסר העיקרי. המסר הכללי של הדרך המתומנת (The eightfold way), ארבע האמיתות - אלי ההתגלמות האחת הנאורה. אום אחד, ה' אחד, אושר אינסופי בכל נשימה. אני לא מפסיק לחייך. הבריות מביטים בי ואני מביט אליהם, מנסה להעביר להם קצת מהחיוך. אבל בעיקר מתרכז ברוח שנוחתת, בצבעים הדוהים והמשתנים, באור השמש שמשחק עם היקום במשחקי צלליות. צלליות צבעוניות ופחות צבעוניות. לנשום עמוק יותר. אום.
כך מתגלה לי הקסם, כמה קל לשנות מציאות, כמה קלה היא התפיסה, כמה נפלא להיות קיים, כמה נפלא לרצות, כמה נפלא לרצות לדעת.
*
לפני צהריים. גן ציבורי. שיירת כסאות גלגלים מהלכת בין המדשאות. ממול השביל דשא. מעבר אחד משפחה, כנראה רוסייה, זוג מטפלות ועוללים קטנים, בני ה' שנים אולי, לא הרבה יותר, משחקים, צוחקים, צבעוניים ויפים. מעבר השני, כמה מטרים לידם, מתחת לעץ רענן שכוב לו נרקומן או שיכור ארעי שנקלע למקום, מעולף ורדום, אולי גוסס. אפור, מלוכלך, מוזנח, מכיסו נשמטה קופסת סיגריות.
באותו רגע, באותם מטרים מרובעים.
כמה קל לשחק בגורל. ליצור משפחה, לגדל, לשמוח, לשמוח יותר מדי, להרוס, לקבל הרס, להיפך לאסקופה נדרסת, לאבד תקווה, לאבד את התחושה של תקווה וייאוש, להעלם, למות.
*
מדברים על אותם מסטולים וחסרי מזל שנדפקו בדרך הגדולה שכולנו עוברים, חשבתי על דוקו-דרמה. 4-5 פרקים מהמציאות, כל פעם לתעד מעט את אחד הנרקומנים הקבועים שמקבצים נדבות בתחנה המרכזית של ב"ש(סשה מכרמיאל, הגברת-המצחיקה שיש לה קבוצה בפייסבוק, סשה השני מכרמיאל והזקן הקבוע על הספסל והכספוט) - ולאחר כל תיעוד כזה - מעין סיכום דמיוני של החיים שלו. מי הוא היה ? מי הוא היום? מה הוא עשה כדי להגיע לכך והאם הוא עושה משהו כדי לצאת? האם הוא ייצא?
לדמיין את הזרימה הזו, לענות על כל השאלות האפשרויות שעולות כשרק מבחינים באדם כזה.
*
תתפללו לשלום אהובתי, היא קצת חולה ולא בקו הבריאות. שתרגיש הכי טוב בעולם. היה לי הכי טוב בעולם איתך. אני הכי מאוהב בך בעולם. עוד מעט איסלנד. ששש!
מאוהב.
*
ועכשיו, עוד פסיכומטרי. למרות שאני רעב וצמא ובעייתי לעשות פסיכו' כשרעבים וצמאים. פסדר.
gnōthi seauton
דעו את עצמכם.
אהבות עולם
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
