אני לא מפסיק לדמיין את הסצינה בה פגש ביאזיד הראשון את תימורלנגק, שעה שהמונגולי מבינהם (או חצי מונגולי) הביס את העות'מאני מבינהם (עוסמאני, נדייק) - את אותו הרגע בו המוסלים נפגש עם מאמין הגורל או באלילות המונגולית, כעיקרון. מדהים אותי המפגש, בערך כשם ששוב הדהימה אותי הפואמה של זך - הסיפור על הזמיר ומלך סין, אחת הפנינות היפות יותר של הספרות העברית, על אף שנכתבה ע"י אדם בעל לב מכונה כמו זך. אין הקשר אמיתי בין הסיפורים. אולי אלו המבטים המפוחדים שהיו לכל הדמויות בסיפור, אולי אלו ההפרשים בין לבין, אולי אלו המילים שעומדות בלי פירוש, כמו החרטוט האחרון הזה על מה שאני באמת מרגיש.
דברים טובים בפתח. אמנם אהובתי רמזה לי שבחלום האחרון נגלה אליי רמז מרשיע ומשטין כלפי חיי באשר הם, אבל לדעתי לא כך - שיבואו הסימנים, אין טעם לי לנחש ולא ללכת לאובות ולידעונים שיאמרו לי מה עליי לחוש ולדעת, מה עליי להניח שיקרה - יקרו הדברים. העיקר שעשיתי תיאום מס, וביררתי שאת המענק אני מקבל, וגם את המאתיים ש"ח שאהובה הייתה חייבת לי, ושלא נדבר על הכסף שיעל חייבת - וגם צריך להוסיף תלמידים, ואז בכלל, חיים יפים.
להמתין לאוטו שיבוא, הרבה אחרי האוטובוסים שיקחו אותי הביתה.
בית. חידשתי את החדר. העפתי את הארון שהיה בכלל חלק מהסט בסלון (כמה טיפש אני שהייתי צריך שאדם שלא מכיר את החדר שלי בכלל יאמר לי זאת) חזרה למקומו והכנסתי שולחן אחר באדיבות עמיתת עבודה יקרה, ובינתיים הספקתי להעביר נקיון רציני על החדר. עבר יפה. אני ממתין בקוצר רוח לדצמבר, לחדש את הבגדים, להעיף את מה שצריך, לסדר הכל מההתחלה, אחד אחרי השני, להעיף או לתרום את מה שלא צריך.
רשימת קניות ארוכה ומתארכת ויחד איתה רשימות ספרים בלתי נדלות - רשימה ארוכה שאני רק מוסיף עליה פעם מפעם עוד רשימות, ועוד נושאים, ועוד רצון לחקור. כפרה על האו"פ.
יצא לי היום לראות שהשאלון בישרא הוא על זמנים ועל עמידה בזמנים. לפני הצבא ובטח לפני הניאו-שגרה של הניאו-אזרחות (אם נקרא לזאת כך, העת החדשה של החיים שלי), לא ידעתי איך לעשות את זה במדוייק. היום אני לפחות משתדל לעשות את זה כמה שיותר מדוייק, ומה שלא מדוייק, לא דוייק בעבר - דהיינו לא פורט - או תורץ היטב בתירוצים הלגיטימיים הקיימים. אבל לא זאת העיקר. העיקר הוא המוסד הזה, שבעצם נתן לי את החירות, להשתלט על עצמי, ולהשליט בתוך החיים שלי את כל מה שאני עושה באופן הפרודוקטיבי ביותר. אני זוכר, בימים הללו שהייתי עוד קשור לדניאל, שהוא קרא לזה - הפרודוקטיביות היתרה שלי. הבל. זו התגשמות הרצון שלי, הרצון האלוהי שנכנס בי מחמת היותי עצמי מימים ימימה.
ותודה לקאנט שעכשיו בתיק שלי. אולי סופסוף עכשיו אני אתחיל להבין משהו כלפיו.
או שלא.
אבל לא נורא. גם הנסיון עצמו הוא משהו טוב. יריה בחשיכה..
..למרות שביריות בחשיכה לא היה לי או לפחות לעמיתיי מזל לאחרונה. היה מזל היום. לפני יום לא, וכן הלאה. אני מקווה ליותר מזל בדברים הללו. שתהיה בריאה, ש', מה אנחנו לא עושים בשביל שיהיה לה טוב, מה אנחנו לא עושים כדי להציל אותה מעצמה.
-נענוע ראש- בדרך לאו"פ שוב הלכתי עם עטרה ויצא לי להדיין איתה בשאלות החדשות ישנות בנוגע למה שהתמודדתי איתו בשחר- בפרט הדילמה בנוגע לרפרודוקציה של מפגרים. כמה שהיא לא עבדה עם אוטיסטים - יותר ממני - היא עדיין לא חוותה אותם, מול הפנים, על כן עדיין העמידה את השאלה ההומינטרית והמוסרית של העניין כא-פריורי. מעניין מה היא תרגיש אחרי נסיון שטח איתם ספציפית. אני מניח שהיא תרגיש את מה שאני, עמית, ושאר הסייעות והמורות הרגישו.
שלא נדבר על זה שפגשתי אותם (חוץ מאת עמית) לאחרונה - בשישי הזה. אלוהים, כמה מרגש היה. לראות שוב שא' וכולם זוכרים אותי, ספציפית א' שלא הרימה פנים להביט בי אבל חייכה את החיוך הכי ענק שראיתי שלה וצעקה, זעקה - "אני מבסוטית!"
וד', ומ'.. שרצו שאני אחזור, ושאלו למה אני לא בא אליהם, למה אני לא איתם כבר בארוחות צהריים..
איזו דילמה זו הייתה אילו היו מציעים לי משרה מלאה בשחר, איתם, איזו דילמה - אל מול מה שאני חווה היום עם החברים במית"ל. מה שמזכיר לי שבכל זאת צריכים לפגוש את סימה, צריך לעדכן אותה על החברים ולשאול אותה בנוגע להתקדמות תכניות של החברים. למרות שהיום הצלחתי קצת יותר מהרגיל עם כמה.
היינו הך על שישי - הייתה חזרה ראשונה של ההרכב המחודש של הלהקה. כלומר, מינוס הבסיסט החדש, זה בשבוע הבא. השבוע הזה יש רגיעה. המתופף החדש אימתני וענק. כמו כן שבוע הבא הקלטות של חומר חדש שלי. נפרסם בקרוב. גם אני עושה פוטו-שוט בקרוב עם שירה ומשנה את המייספייס והכל.
הולך להיות מעניין.
כמו כן דף בולע חזר. צריך למצוא כותבים. לא יודע איך, אבל נמצא.
אני שונא את המקלדת בבית שלי, אלוהים, אני שונא אותה.
יש לי עוד המון דברים לעשות והמון דברים לא לעשות.
החיים שלי יפים.
מלאים, ואני מצונן מת.
ועדיין צריך לכתוב על ביאזיד הראשון, בשעת מותו אל מול טימורלנגק. איזה קרב יפה זה היה.
אהבות עולם
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
