השפיל, צורה מס' 7?
שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל"
שיט
חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו?
"שרברבים (ע"ר)"
כן כן! האמת המרה! |
| 12/2009
ספרות מתחלפות ואלטרוקסין
קצת אחרי היומולדת 21 שלי אני פתאום מביט וחושב - כולם מתחילים להחליף את המספרים הללו אחד אחר השני.
ילידי 88, 89, 87 שלי, שאיתי, משתחררים בהמוניהם - עוד כמה שבועות וגם אלו שהתגייסו יחד איתי ישתחררו כפי שהיו צריכים - כלומר כפי שצריך לפי החוק - שלוש שנים.
כלומר שלוש שנים מאז הטירונות, שלוש שנים מאז הכניסה למז"י, שלוש שנים.
מצמוץ של שלוש שנים.
מצמוץ של עשור אם מסתכלים מסוף שנת 2000, כלומר, הכניסה לחטיבה.
מצמוץ מוחלט מלא בחיים שלמים.
אנשים שאיתי בשכבה עושים את מה שאמור לעשות. פתאום לא כ"כ מוזר לראות אנשים שהיו איתי בביה"ס באוניברסיטאות ובקמפוסים, בחו"ל מעבירים את הזמן בג'ונגלים או מה.
הייתי אמור להיות אחד מהם. אז אני עושה את זה אחרת. מה חדש?
שום דבר.
*
למדתי היום המון על רצח העם הארמני. שוב הבהרתי לעצמי למה זו לא שואה. שוב הבהרתי לעצמי מה היא שואה, ומה שלטון דיקטטורי-צבאי של טריומוויארט (אנור, ג'מאל וטאלט, יהי שמכם ארור לעולם) עלול לעשות לאנשים, לאומות.
מילא.
כתבתי על זה שיר טוב.
*
שצף קצף של רעיונות וחוסר יכולת מוחלט לבטא את העכשיו כאן. ראשי פרקים - הליכה על כל החיבור בין יגאל אלון ליהודה לוי, מרגיש דרך ספיראל ארכיטקט (הלהקה) שבע מאות מליון תחושות וצבעים ובדיוק את מה שהולך לקרות עם T.D ברגע שנור יקנה ציוד ונתארגן על חזרות עוד פעם (שונא את העניין שבארץ הזו אין זמן לכלום, כולם נדפקים בין עבודה לבין עבודה לבין אלוהים יודע מה). העיקר כותבים.
נושמים עמוק.
עוד מעט והכל זרם כבר ממזמן.
העיקר שהקלידים נפלו לי היום בבום על הרגל ברגע שדפקתי אילתור ג'אז (איזה כיף זה רגליות דפוקות. הבה נקלל יחדיו את חלילית).
הספקתי המון, יום ארוך, ועדיין יש לי מעט אנרגיות. נסיון עקר לתאר את מהלך העניינים הצפוי והפחות צפוי.
וכך הדברים מתמשכים, דקות ארוכות, ימים יפים.
הרבה אלטרוקסין עושה לי טוב.
(וגם לחבר הצמוד החדש. כפרהעליו, מותק שלי.)
אהבות עולם בינתיים
צרי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
