השפיל, צורה מס' 7?

אני עולה במדרגות מלאות הצמחייה מחצר תל חי למטה ומביט מעלה. אנשים שוב רצים ובורחים מגשם הזלעפות שנופל.

אני עם המעיל הגרוע שקניתי בשופרסל.

חשוף לגמרי עם שיער רטוב למדי.

אני מביט מעלה ולא רואה שמש, רואה הרבה אפור. והרבה גשם.

ולא מפסיק לחייך, ולרוץ למעלה.

כרגיל, טורי איימוס, כמו כל חורף, מתנגנת בראש. יחד עם הפרלוד של סקריאבין שלא מפסיק לרוץ בראש, שיר הג'אז החדש שכתבתי, ומה לא.

גשם.

אפור.

*

:)

תודה לכל הנוגעים בדבר.

במיוחד אלייך אהובה.

בקרוב סקירה על "מתיבה סתומה" של חביבה פדיה.

אהבות,

צרי.