התאריך הרשמי של סוף התואר הוא ה8.8 - וכמו שזה נראה אני לא ממדב"ת את דיאטטיקה, אז זה אומר שפחות או יותר אחרי ה8.8 אין לי יותר דאגות אקדמיות לתואר ראשון, ואני סוג של B.Sc. מן המניין - בוגר תואר ראשון במדעי התזונה בואכה תזונאי (קליני) מן המניין. יופי.
מעבר לכך יש את הדאגות הפסיכוטיות האחרות שמרחפות לי מעל הראש ובראשן מימון לפאקינג מחקר פאקינג שלנו שבאמת אין לי מושג מאיפה מה הולך לקרות. אבל דברים בד"כ נוטים להסתדר, אז עובדים בכיוון, לוחצים איפה שאפשר, מדברים עם כל מיני אושיות כאלו ואחרות ומגיעים לאן שצריך להגיע. אולי מישהו יזרוק איזה עצם מחורבנת. 60,000 שקל לשנה הזו ואנחנו מסודרים, באמת.
*
אז עוד פוסט תקוות קדימה. כי זה מה שמחזיק אותי. וסליחה בפני קוראיי הנאמנים שמקבלים מזה כנראה בחילה. או לא.
*
ב8.8 אחרי אסתר גונן, צהריים או ערב, אני אלך לנחל. יכול להיות שכולם גם ככה יהיו שם, אבל גם אם לא, אני אלך לנחל. ואם שנה שעברה הכנתי לכולם אבטיח וודקה, השנה אני מתרכז בעצמי. בנד אנד ג'ריס של ווניל עוגיות, עוגיות אוראוז בצד ובקבוק קאווה כולו שלי. אולי אפילו שניים. קפוא כבר, עם קרח ביצדנית שהבאתי מהבית.
מול החצבני, האהוב עליי מכל, וזין על הכל.
זין
על
פאקינג
הכל.
את היומן הגדול שלא השתמשתי בו הרבה זמן (הוי תודה גוגל קלנדר על האנדרואיד שלי, תודה) פתחתי מול המקלדת ומתחת למסך בפינת עבודה שלי. התאריך מכוון שם בעצם ל10.8, 11.8 ככה. ורשמתי דברים שצריך לעשות בתקופה הזו, שהיא סה"כ מתה.
בוא נניח שעד אז; או אולי לפחות עד ספטמבר, אני יודע מה נסגר עם המימון.
כבר עכשיו אני יודע שזהו, תואר שני בת"א, סופית, סגור, יאללה בלאגן, ווהו ווהו.
כלומר שמאותו 8.8, או 11.8, יש לי לפחות עד אמצע-סוף ספטמבר לעשות פחות או יותר מה בזין שלי.
- כמו לעבוד מלא בתמלולים. מלא מלא.
- כמו לחפור לתלמידי פסנתר עבר שלי אולי לחזור. סתם כדי להרוויח עוד כמה גרושים.
- כמו לבדוק עם הערביות שנשארות כאן עוד שנה רוצות להרוויח כסף / לעשות מצווה וללמד אותי ערבית בחודשיים האלה.
- ולחביבה שרצתה לעשות איתי בארטר פסנתר-><-רוסית, יאללה.
- ולמורה לפיתוח קול עם הבארטר פסנתר איתה.
- ולהשקיע בזוגתי עוד יותר. עכשיו היא יוצאת מהקוקון שלה ואשכרה תתקשר עם העולם.
וכן, רשימת אנשים:
- להקליט עם איתי.
- להקליט לזיו.
- אלון
- סטס
- ענר
- אורן
- אנדריי (!$@@!)
- פייסיק
- סספורטס
- מירה
- סאנשיין (%#!@$)
- אלינה (היי)
- נולי-ליטל
- ליבי?
- פאקינג עמית חוגג (!$!@$)
- סתיו + אלון
ובטח עוד שכחתי כמה וכמה שמות. תסלחו לי.
- לעשות מפגש ים כמו פעם. כמו לפני התואר. סגירת מעגל באשקלון, בתקווה עם בורו אלון וסטס. להרדם ולקום שם.
- לעשות ארוחת שחיתות גרוזינית, עם כמה וכמה חבנצ'קרות. וצ'אצ'א. או משהו דמוי צ'אצ'א.
- להשתזף מלא ולחסל את הגב שלי.
- לחזור לטאי צ'י, תפילין, רייקי, א י ר ו ב י , מ ת ח , תרגילים אחרים, להתחיל יוגה אולי
- לכתוב את הסקירה של הפרו אנה ולהביא למוריה רק כדי להראות לה כמה אני מגניב
- לקרוא מלא. מלא מלא. מלא. להתחיל להספיק את רשימת הקריאה כדי להבין מה אני עושה בפאגיזם.
- לחזור להקליט סקיצות. לחזור לנגן כמו שצריך, על הגיטרה ועל הפסנתר. בעיקר על הפסנתר.
- לקרוא לשמעון ולתקן את הברז ואת השקע המזדיין. כל מה שאני צריך תאכלס זה מברג. אבל הי, הבנאדם חייב לי כסף, אז שיביא מברג. ובד"כ יקבל קפה. מה איכפת לו.
קיצר.
סוג של מלא תכניות לחופש הגדול כזה, כשאשכרה הוא סוג של חופש בין תואר ראשון לשני.
וכשאין לי באמת תכניות אחרות חוץ מקצת להנות מהעובדה שאני במקום הכי יפה בארץ, ובתואר הזה לא ספגתי את זה מספיק - למרות שלא מעט. הייתי לא מעט פעמים בנקודה שלי בנחל. זה כן. הייתי גם בנקודות חדשות. לא מספיק, אבל אף פעם אין.
יאללה.
בהצלחה לי עוד כמה שעות.
אולי אני אמשיך לחפור פה,
אולי לא.
נו סעמק ערס.
החיים יפים, צריך מדי פעם לעצור ולזכור את זה.
8.8. כ"כ קרוב. כבר אחרי סמינר, דיאטטיקות, מעבדה של איילת. כבר אחרי טרופ ושטויות אחרות. מה נשאר כבר חוץ מהשטויות האלה מה. כלום. זיצ. יוק. רק שיסתיים.
ואז נתחיל לקלל
על סיוט אחר לגמרי.
צ'ירס
אהבות
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
