ללמוד כימיה בתיכון בכל זאת.
ללכת לטאי צ'י בגיל 13.
ללכת ללמוד רייקי בגיל 19.
לארוז פקלאות ולעבור לתל חי.
לקחת את הטרמפ עם אסף.
לקחת את טל טרמפ להביא את המפתח מאמא של הבעלת בית שלה בזמנו.
להוסיף את שחר לפייסבוק סתם.
לשאול את סופגי אם הדיסק שלי אצלו במקרה.
לשלוח לה הודעה בפייסבוק בלי שום בושה אם היא מוכנה לביים אותנו.
להסתכל על חלי, להתפעם, לקחת את המספר, לעבוד.
לחפש בגוגל "דרוש מתמלל".
לשלוח לכולם את הדף הזה של "רוצים את השיעור הזה מתומלל?".
לענות לטלפון של אלון ולהגיד כן, למה לא, אני אתכן.
לענות להודעה של איתי ולהגיד, כן, אולי ניתן לכם נסיון, יא היפים.
להרים את הטלפון לערן.
לזרום עם הכל עם אסף.
להפגש עם שי (אולי עוד משהו טוב יצא מזה).
לעשות את כל הנסיעות לאורנה.
להסכים לקומבינה של יוסי עם השחקניות.
לתחזק את הבלוג הזה מ2004, לעזאזל.
לעשות את הקורס ברמנים.
ללמוד להגיד לא גם לפיתוי הכי נהדר שנפל לך מול הפרצוף.
*
וכמעט שאין חרטות.
אולי לא הייתי צריך לחזור אליה דאז.
אולי לא הייתי צריך להתחיל עם זו ועם זו כ"כ מהר.
אולי הייתי צריך להגיד הרבה יותר מדי פעמים לא.
אולי הייתי צריך לחשוב על יותר דברים אינסוף פעמים.
אולי הייתי צריך לעשות יותר שיעורי בית.
לאהוב פיזיקה ומתמטיקה מגיל צעיר או משהו כזה.
הרבה אוליים שאני יכול לחיות גם עם זה שעשיתי אותם.
והכי חשוב לזכור -
עשיתי אינספור טעויות.
מרובן הספקתי ללמוד לפחות לקח אחד.
כבר טוב.
*
שנדע ימים שקטים.
אהבות עד
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
