לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

השפיל, צורה מס' 7?


שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל" שיט חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו? "שרברבים (ע"ר)" כן כן! האמת המרה!

Avatarכינוי: 

בן: 37

ICQ: 178225164 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014

"לפרוץ" את החיים האלה


בעברית זה נשמע נוראי. לפרוץ. כאילו שאני פורץ משהו מחוץ לבפנים, כשלמעשה אני רק מתקיים בתוך בפנים לתוך בפנים, במעין מחול רקורסיבי מכוער למדי.

אבל בהחלט, תחילת השבוע הזה מבשרת את, וול, עשרת ימי תשובה, כמובן - אבל גם תחילה של משהו כמו חודש של חופש שיש לי אל הכלום. חופש שמבשר לי שהצלחתי לעשות את סך הבחירות הנכון שלפחות בחודשים האחרונים אם לא בשנה האחרונה הצליח לייצר לי מצב בו בהחלט, "פרצתי" את החיים האלה, או איך אומרים, עשיתי להם HACK כהוגן.

 

ה-HACK נורא פשטני. והרעיון הוא למצוא כמה שיותר עבודות שלא נותנות לך את תחושת ה"אני עושה כרגע עבודה בשביל מישהו אחר ומבזבז את הזמן שלי על מנת להמיר אותו במזומנים", אלא, "אני עושה משהו שאני אוהב ועל הדרך מרוויח ממנו", ויפה הדבר כאשר זה גם "בסך הכל גם מרוויח ממנו לא רע בכלל".

 

התשלובת האחרונה של החודשים האחרונים - טיפה מטופלים, שני מקומות להרצות בהם, מדי פעם עבודות תרגום-וכיוצב' שאני עושה, מדי פעם דברים אחרים שאני עושה ותמלולים עוד פחות מפעם - מתנים לי מצב בו 70% לפחות מהזמן שלי אני בבית.

נכון, יש מחקר. אבל לוקח זמן לו להתהוות, וכמו כל דבר באפידמיולוגיה - יהיו שני פרצים עיקריים של כאבי ראש - ימי המחקר עצמם (בולע רוק), שזה לא יותר מחמישה כל פעם, פחות אפילו; והניתוח הסטטיסטי, שקרוב לוודאי, יעשה ע"י איש מקצוע ולא על ידי לגמרי (נראה).

 

מה שבעצם, כן. 70% מהזמן אני יכול להרשות לעצמי שלא לעשות כלום.

להתלונן שאני לא מספיק לעשות כושר, או יוגה, או טאי צ'י, או לקרוא או וואטאבר אבל בפועל?

לכתוב פוסטים,

לא לכתוב פוסטים,

לשבת עירום או חצי עירום או סתם בדירה,

ללכת לשבת אצל השותפכן (שותף+שכן) ולעשות שם כלום, להעמיד פנים שאני כותב את הצעת המחקר, לדחות מטלות אחרות מעצבנות (לצבוע את התקרה, להשיג תו חניה) שלא כאזה מפריעות לי מסתבר,

ובסופו של דבר להודות בזה שבסופו של יום,

 

החיים די יפים.

 

אז כתבתי לעצמי על דף ריק שהיום מתחיל סבב ה"כלום" הגדול (אחר משהו כמו חודש שהיה יותר כבד משחשבתי),

ויש לי הרבה משכורות לגבות מהרבה אנשים,

וזהו.

פחות או יותר

זהו.

 

יאללה כלום.

ואולי אלו יהיו החיים בהמשך.

אם הכל יעבוד נכון, באמת, הכל יהיה בנוי מפרצי עבודה רגעיים או תקופות שאכן אין אוויר לנשום בהן, אבל יהיו גם תקופות שהן בדיוק הפך.

תקופות של לפתוח חלון ולשים בפול ווליום את הרביעית של מנדלסון, ולהגיד לעולם "זין עליך חבר, ניצחתי".

 

 

יאפ.

ניצחתי לפחות עכשיו.

 

אהבות עד

צרי.

 

 

נכתב על ידי , 28/9/2014 10:05  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



114,170
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוראים לי שפיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוראים לי שפיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)