אני - קונה לטל הרבה מתנות לימולדת שבוע שעבר, בין השאר גם בובה (יעני, ACTION FIGURE) של אשת-החתולים-המטורפת (כן, יש כזה דבר, כמו שיש הכל היום ב-EBAY).
טל - רואה ונקרעת וכו'. מאחורה, שאלון על האם אדם הוא אשת-חתולים-מטורפת או לא.
קוראים.
תשובות ככה ככה.
אני:"אז את כנראה כן, הא?"
טל:"השאלון שם לא תוקף לעברית, אז אני לא בטוחה בזה."
היא הצליחה להעיר הערה אפידמיולוגית נכונה ומדוייקת הרבה לפני שאני בכלל חשבתי על זה.
1:0, טל, 1:0.
**
אני - מבשל, מנקה, מסדר, מביא את המתנות, וכו'
טל - שמחה ומכילה ומביעת תודה
טל:"אתה ממש מכיל ומאכיל. שזה כמו גם יפה וגם אופה. רק משקל אחר".
2:0, טל. 2:0. ונצחון ברור.
**
חוץ מזה השבוע הצלחתי לתקוע את המפתחות בתוך האוטו ולנעול את הדלתות עליו.
המזל הוא שהייתי קרוב יחסית לב"ש, שם היה מפתח ספר
והמזל הוא שהייתי במקום בו יש לי מספיק חברים שיצילו אותי.
**
חמישי בבוקר.
בלי קפה בלי אוכל בלי כלום הוךל לבית קפה לפגישה להזדמנות מעניינת שנראה מי ישורנה.
סוף הפגישה עמיתתי/ידידתי משכבר הימים שואלת, "אתה מעשן?"
"טבק, לא, אבל.."
"כן כן. זה."
"ודאי"
"יופי. בוא."
השעה 11:00.
ב13:00 כבר היינו אחרי הג'וינט השלישי או הרביעי.
חזרתי הביתה ותקתקתי עבודה כמו שהרבה זמן לא תקתקתי. הייתי הרבה יותר ישיר, בוטה, מניאק, אבל מדייק. הרצתי דברים בראבאק.
הרבה זמן לא הייתי ככה.
חייב להודות שיש הרבה דברים חיוביים לשינויים קטנים ויפים. בטח גם כאלה שעושים אותך נורא נורא מצחיק.
אהבות עולם
ושבת מופלאה
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
