אז ב-2013, לפני 3 שנים, כתבתי את הפוסט הזה.
וחשבתי שהגיע הזמן לעשות לו עדכון, אמנם רק 3 שנים עברו מהמטרות האלה אבל.. את האמת הפתיע.
**
* יושב באוטובוס או ברכבת עם גוגל נקסוס כזה או אחר שנקנה לעצמי מתישהו
(לא לחוץ), קורא את המאמרים החדשים שיצאו על סקרים תזונתיים כאלו ואחרים, או ספר
טוב, כשכל הספרייה המקצועית (תזונתית / מוזיקלית) מובנת שם. אני כבר מבין
קונטרפונקט והולכה הרמונית ברמה יותר טובה מהעכשיו, ובכ"ז, אני לומד עוד ולא
מפסיק. (סטטוס: יש. התקדמתי בהחלט בעניינים האלה, יש עוד לאן. אבל הנקסוס עם הספרים שם ואני חופר עליו כל נסיעה. סיימתי כמעט את כל סדרת המוסד של אסימוב בגללו ועוד כמה ספרים אחרים)
* ספריה בסגנון בריטי, דו קומתית, מעץ, מעגלית או הקסגונית. כלל הספרים
שיש לי עכשיו ועוד מסודרים שם. באמצע שולחן קטן, תחתית לכוס תה/קפה/וויסקי, וכורסא
נוחה. מערכת קטנה שמחוברת לפלייליסט באך / סטרוצי / מאהלר / סטרווינסקי /
שוסטקוביץ' / היידן / רחמנינוב ועוד. (קרוב לזה מספיק. כל
הספרים מסודרים, יש את הפלייליסט הנחשק ואפילו מקטרת ומלא וויסקי טוב. יש כורסא
כיפית. לא בדיוק זה אבל קרוב.)
* לוק חדש אי שם, כל כולי זארה / מחוייט, נעלי דמוי עור, שעון מגניב
יותר, ומשקפי מותגים. (בלי משקפי מותגים כי זה יקר אבל יש אחלה
משקפי שמש מאיביי, כל השאר יש. כולל שעון חכם, תודות לבוך. לגמרי לוק חדש)
* לחזור אחרי ריצה עם בוך בפארק הירקון, ולהתלונן על הגראנטים שקיבלנו.
ועל המטופלים. (קרוב לזה. מתוכננים כבר
מלא זמן TRX יחד אבל אני מודה בזה
שאני שונא לרוץ. אנחנו מתלוננים על דברים אחרים. ומטופלים.)
* Brickner et al. כתוב איפשהו. כמה שנים או חודשים
אחרי Brickner T., Buch A., Eilat-Adar S.,
Waisman N., Vegan diet is associated with lower risk factors for IHD in the
Israeli vegan population.... (בהמשך. אבל קרוב.)
* מדונה ליד השפה, צמיד MYO על היד, סריג ומכופתרת,
המשקפיים הרשמיות שלי, חיוך, והרצאה. אולגה ומוריה בקהל. הן אוהבות. למרות שאולגה
לעולם לא תאהב משהו, אז זה לא באמת יקרה. (עם אולגה היה מתוכנן
משהו החורף הזה. מוריה יכולה לחפש אותי בסיבוב. כל השאר כבר קרה הרבה יותר מפעם
אחת. כולל הMYO שבינתיים
הלך לאיבוד ורק הודגם כיותר מעצבן. אבל הכל, כולל הסריג. כמו שדמיינתי. בול)
* הרצאה על פאגיזם. אולי אפילו להוציא על זה כמה מאמרים. אולי ספר שלא
באמת ימכור. ואולי גם אל נוציא אותו על דפים כדי לא להרוס עוד עצים בכוכב הזה. (בדרך. היו הרצאות על דברים הזויים יותר. טבעונות ותלמוד. ראסמי.)
* אילן לוקאץ' מגיע לעשות כתבה על המנזר. מוזיקאים גדולים מתחילים
לדפוק על הדלת. הם רוצים להיות חלק מזה. המנזר מצליח להזיז משהו (זה אחד הדברים
היחידים שבאמת רחוקים מאד, ברמה של לא בלו"ז. כל השאר בלו"ז.).
* פגישה עם רוביק. המודל של הקהילה עובד. אז למה שלא ניצור מודל יותר
טוב מזה שיש בחיפה, שם (או כאן) בב"ש? (כמעט
קרה. אולי יחזור על עצמו אחרי שכמה פרוייקטים שעכשיו בעבודה יקרו. עדיף.)
* חדר משלי בקליניקה. על המדף כל הספרים שאפשר למצוא באמאזון ולא
אמאזון שרק כוללים משהו שקשור לתחומים שאני אעסוק בהם. מולי כל מיני מטופלות, שאני
מכיר מכאן ובכלל. מחייכות. מספרות לי כמה שהמאבק קשה. אבל משתלם. ומשתלם כי אני
יכול לגרום להן לעבור אותו בשלום. (יש. היה. יהיה. בול.)
* למול הפינה השלווה ביותר בעולם, בשעה הרגועה ביותר בעולם, לכרוע ברך
עם טבעת ליד. (זה יהיה כנראה משותף אבל
התכנית היא לעשות את זה יעני רשמי בנקודה באלנבי שהכל התחיל. וב"ה שזה לא עם
מי שהפוסט הזה נכתב עליה במקורי. איזה כיף.)
* יום שבו אני אומר לעצמי - היום למדתי משהו חדש (כל יום),
עשיתי טוב למטופל/ת (כמעט כל יום), היום עשיתי רייקי, התפללתי, עשיתי טאי
צ'י, עשיתי יוגה, עשיתי אירובי, אכלתי נכון והרבה, שתיתי מלא מים, וסיימתי את היום
עם קצת וויסקי טוב וזמן איכות עם האישה, וגם הספקתי לקרוא משהו טוב ולא רק חומר
אקדמי/מקצועי. כמה ימים כאלה. שגרה שכזו למעשה. (כמעט
לגמרי קיימת. היו ימים שהייתה קיימת פשוטה כמשמעה).
אז אם סופרים, יש לנו מתוך בערך 12
פריטים, לפחות 8-9 כבר כאן. עברו כולה 3 שנים. אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו. דווקא השנה חשבתי לעצמי שלא התקדמתי מספיק. כאילו, כן, סטאז' וכל החרא הזה סבבה, אבל אני עוד תקוע במאסטר ועוד תקוע בשיט אחר וכאילו "לא התקדמתי בעבודה" (כאילו שהייתי צריך להתקדם ראבאק יש לי 3 מקומות קבועים שאני מרצה בהם ובערך 3 אפליקציות שאני מעורב בהם, מה הקטע לרצות לקפוץ לעוד כאילו שזה לא מספיק?!) - והנה. רוב הדברים שחשבתי שהם פנטזיה רחוקה ובלתי מושגת - כבר פה. כבר הווה והיסטוריה.
קטע.
אהבות
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
