השפיל, צורה מס' 7?

התזה גמורה וסתם נתקעת בבירוקרטיה,

התעודה של הדיאטן כבר אצלי.

החל מאפריל, קרי, בחודש וחצי האחרונים חודשיים בניכוי פסח, אני בטירוף שלא נגמר.

הצעה מטורפת שקיבלתי ביום שבו גיליתי שאני דיאטן רשמית במדינה מתגלגלת והופכת למשהו ענק.

רעיון מוזר אחר הפך למציאות. מחר אני בכנס ראשון ש.. וול, הפקתי לבד והוא על שמי, יחד עם שותף שעשה המון מהעבודה (יש לו הרבה יותר ניסיון ותשתיות, למדתי המון).

קליניקה ביתית משותפת הפכה להיות דבר שאני אשכרה מתפרנס ממנו לפחות חלקית.

פרוייקטי דיגיטל מתרחבים. הפרוייקט הראשוני כמעט לגמרי נפל (מי יודע), שני פרוייקטים צצו במקומו עם הרבה יותר מדי פוטנציאל שמחכה לזמן שלי.

הפרוייקט עם יוניליוור ממשיך. אני עדיין חזק שם.

חטפתי סכינים בגב,

והמון סטרס, והמון בלאגן מהסטרס, והמון כפילויות וניסיונות לגבש על המון פערי לו"ז וזמן,

המון פחדים,

המון ויתורים.

אבל משהו יפה נבנה.

חודשיים שכל כך הרבה התהפך בהם. יותר ממה שיכל להתהפך בכמה שנים אפילו.

בכנס רות משה היה אמור להיות לי פאנל מרכזי שנפל. יחד איתו כן קם מושב שהייתי יו"ר שותף שלו ומושב אחר שהרצתי בו בנוסף.

חודש אחריו אני בכנס משלי.

דברים

קורים

כל

הזמן.

אני לא נושם.

מכור לזה כבר ממזמן וזה לא הולך להפסיק בקרוב.

סוויט.

אהבותעד

צרי