(למרות מבול הנושאים שיש לי לכתוב עליהם, אני בוחר שנייה להתייחס לנושא הזה)
אחם, אחם.
ממתי אני יכול לדבר על פוליטיקה? בטח שלא בשעה הזו, במצב הזה, אחרי אבט"ש ארוך ולא -כזה-מייגע, שלקח ממני לא מעט אנרגיות. ממתי אני יכול לדבר בריאליות על פוליטיקה?
הופה. שאלה ראשונה.
האם אפשר לדבר בריאליות על פוליטיקה? עניין של פרספקטיבה, נטו, כנראה, אבל לפי שעה, אין כאן עניין ריאלי אפילו. הכל משחק קטן של דיעות, התמסרות אינסופית של נישות, גישות, אסכולות ורעיונות צדדיים משהו.
בתוך סערת דיעות אלו נמצא הכותרת התקשורתית האחרונה שרודפת אותנו כבר לפחות כמה שבועות אם לא חודשים טובים. אנאפוליס. אני מנסה להזכר קצת. מאז שיש לי תודעה, שמעתי המון המון שמות כאלו. מה זה היה? אוסלו? קמפ דיוויד? ג'י3? ועידות, ועידות, ועידות.
בצורה הזוייה, וכמעט בלתי תאמן, גם בצבא, בתוך כור הבירוקרטיה שלי, יש המון המון ועידות שכאלו. גם להן יש שמות, אך רובן אנונימיות. רובן מתקראות בשם הנלוז - פ"ע, ומתיימרות להיות בנושאי עבודות. כלומר פגישות עבודה.
ואני מכין להן מצגות. ומסתכל בנתונים. ובמילים הריקות. ובאותן סיסמאות בקצינית שלא אומרות לאף אחד, בטח שלא להם, כלום. ואוקיאנוס של מילים שלא היו בשפה העברית (עיוותים של תפעול, אפעול, שפעול, שרתוק והשמות יעול ומונחים בלתי קשורים כאלו) - כמה שיותר! שפע, שפע של שטות מוחלטת, עבור נושא שאפילו לא קיים! עידוד אחוז האקדמאים ע"י תפעול שעתוק התגמול השנתי! מודולים! נוסחאות! אהח, אהח, איזו העמדת פנים נאה!
אז הבה, נחרוג ממנהגם, ונדבר - איך אומרים? - דוגרי! ראסמי! נדבר ישר ולעניין.
בקשר לאנאפוליס?
עזבו אתכם.
בחייכם.
מה יצא מזה? פיגוע? חיבוק חם? ידיים נשלחות? מילים על נייר שיהיו שעתוק-תפעולי של ניירות דומים?
אגב, המצגות שהכנתי? לא יותר מארכוב של מצגות ישנות.
הכל שחזור של חומר קיים שכבר הבנו מלפני שנים, עד שתבוא עוד מהפכה קטנה, ואולי משהו ישתנה.
לא, לא, אין חדש תחת השמש.
אז עזבו אתכם.
(נושאים נוספים יטופלו בימים הקרובים. אני עייף.)
אהבות,
צרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
