לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

השפיל, צורה מס' 7?


שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל" שיט חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו? "שרברבים (ע"ר)" כן כן! האמת המרה!

Avatarכינוי: 

בן: 37

ICQ: 178225164 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

שישי שעבר, Desert Storm, הבארוק באר-שבע. סיקוריישן.


 

סופסוף, יש תמונות, יש הכל, יש זמן פנוי מזויין שאפשר להעביר. אז מה עושים? שמים ברקע קצת מוזיקה ומתחילים לספר לכם.

 

אז בוא נראה מי הופיעו קודם כל.

Xenolith ,Prey For Nothing ,Oakwood Alley ,Immaterial ו-Junkie.

 

המקום האפלולי והחביב שכולנו כבארשבעים מכירים, אותו מקום חדש יחסית מלא בברמניות כוסיות חושרמוטה, לא היה מפוצץ כמו שהוא היה יכול. אין לאף אחד עד היום מושג למה, אולי כי רוב הלהקות לא טרחו ליחצ"ן את ההופעה כראוי להופעה במקום עם אקוסטיקה סבירה ויכולת איכלוס קהל חביבה, אולי כי כולם הלכו להופעה המקבילה של האנשים הבארשבעיים בת"א.

לא שזה משנה עכשיו.

עכשיו משנה לספר מה לעזאזל קורה.

אז בוא נתחיל.


 

Immaterial

 

"אנחנו מפאקינג רחובות!"

 

כך אמר הזמר גדל הגוף שעלה על הבמה. להקה חביבה, מפאקינג-רחובות (כדי להגיע לפאקינג-רחובות עצתי אליכם היא לעצור בפאקינג-קסטינה, לקחת את הפאקינג-301, ולחכות שהוא יעבור את פאקינג-מז"י או משהו כזה, או בדיוק לכיוון ה-פאקינג-הפוך, כדי להגיע, ליעדכם. סליחה, פאקינג-יעדכם).

הם עושים דת', נשמע קצת קלאסי, באחלה טונים למטה, בעיקרון בא בטוב ועושה נעים באוזן וגם המון ווווווררררםםםםם שכזה שאומר "וויפי! דת' מטאל קשוח ואפלולי!" עם המון "אוי אוי אוי!" והמון לקרוא-בשם-של-ה-פאקינג-להקה.

אבל בשיא הכנות, חברים, הם לא עושים מוזיקה מקורית או שונה או מגניבה מדי. הם עושים את זה סטנדרטי מאד. מקורי, אמנם, אין ספק, מאד מקורי ולעיתים עם לא מעט רגש. אבל Clearly, לא מספיק מקורי בסולם הפלצנות שלי.

חומר טוב לפתיחת הופעות, בערך כמו אפרטיף של הופעות רצחניות בריאות. אמנם, אני קפדן בשטויות האלה, ולכן אני מעדיף דברים אחרים.

קבלו אותו! מה הוא אומר?

 



 

"אנחנו מפאקינג רחובות!!!!"

 

תגובת ה אנשים:

 



שי שמן.

 



האין אנחנו סקסיים?

 



 



 

 

הלאה!

 


 

Oakwood Alley

 

"אה...קווקהדהלאומה..."

 

 

את ההופעה של הגות'-דום-אעלק-מטאל-אעלק-מוזיקה האלו (עם קלידן שצריך להקליט לעצמו את האקורדים לתוך הכלי שלו, כי הוא לא יכול לנגן בו זמנית מנגינה עם ליווי), אני אתאר בתמונות הבאות כדי שתבינו מה עשינו, בתוך הקהל.

 


 

 




"אההההה...קוואקה דה לאומה קוואהקוואהקאוהקאוהקואהוקאה..."

 

לא זוכר מי ניצח.

אוף.

 


Prey for Nothing

"אנחנו באנו אליכם כי מגיע לכם!! אני דפיילר!! אתם שלי!!" (פאק אני מת עליו.)

 

אין הרבה מה לכתוב על ההופעה הזו. מושקעת. מצויינת. אין לי המון תמונות שלה ואין לי כח לפרסם תמונות נטו של הלהקה המופיעה עצמה, זה פשוט לא עושה לי את זה.

ברמת העיקרון, התגובה היחידה שלי כלפי הלהקה הוא שיש לה יותר מדי פוטנציאל, יש לה יותר מדי גם אפשרות לשם - המתופף שלה מדהים, הגיטריסט ים יודעים את העבודה, הבסיסט מצויין, ודפיילר דפיילר, אין מה להגיד.

מה חסר? קצת שוני, קצת גיוון, ק צת מושפעיות, ולא לפחד.

אני פשוט לא אוהב לשמוע את אותו סט אקורדים תמידי ואותו קונספט מקצבי חוזר על עצמו יותר מדי.

 

אבל, בתגובה, החלטנו אני ויניב שלא רוקדים יותר ריקודי מטאל.

בעצם כולנו החלטנו.

התוצאה:

 



 



 

 




Xenolith

 

"הפסדתם, ובגדול."

 

חברה. לא יצאתם בסדר. אני לא מדבר על הלהקה שלא יצאה בסדר. אני מדבר על הקהל. תסלחו לי, נדמ הלי שאני המעריץ היחידי שלהם. אז נכון, יש להם קטעי העתק של אופת' המוקדמים, אבל הם עשו עבודה מצויינת. שואו סביר, אבל עבודה מדהימה מבחינת ההלחנה, הרמוניות שונות לדפיקת ראש ובעיקרון הם להקה שעושים את זה קצת שונה וחבל, חבל, חבל שאנשים לא שמו זין.

 

ובינתיים, במקום אחר:

 



 

 



 

 

אבל באמת, אנשים הפסידו. נתנו שואו מצויין ומעלה מזה.

פשוט תקשיבו להם. www.myspace.com/xenolithisrael

מומלצים לדעתי. בחום.


 

Junkie

 

"אין כמו הבית"

 

ככה זה כשזו הלהקה של חברים שלך. ככה זה כאשר שלושה מהם מנגנים איתך בהרכב אחר, אחד מהם אמור ללמד אותך לשיר, אחד אחר עשה איתך קורס ברמנים, אחד אחר מרים איתך מוזיקה אירית בבית כנסת. ככה זה. ככה זה. ככה זה.

אבל חברים או לא, אני באמת לא משוחד בעניין הזה שהם הרימו שואו מצויין והמוזיקה שלהם בועטת. אין על תום, אין על סלאבה, וזאכי פסיכופט בריא. ובכלל, זה פשוט בא בטוב, נראה טוב, נשמע טוב, ואין מילים. חברייא, עשיתם הופעה של משהו לפניזציה. כל הכבוד חברים. פשוט כל הכבוד.

 

שעת סיפור!!

שבו בשקט ילדים.



"הביטו נא, ציפור!" - אומר תום.

 



"אני לא ציפור, אני הוא השריונר-הקריזיונר-ההומו השלישי!!!!" אמר הדר.

 



"אמאל'ה!!! הוא יאנוס אותי בתחת!!!" אמר סלאבה המפוחד הזקן.

 



"חי חה חו, חי חה חו." מצחקק לו תום.

 



"אוף." אומר הדר.

 



"איזה הומואים כולכם." אומר הפאג הגדול מכולם, הלוא הוא...אני.

 

אז בסופו של עניין, היה ערב מוצלח. כ"כ מוצלח, עד שיצאנו מחוייכים לתפארת מדינת ישראל.


 

חמודים.

 

:)

על ההופעה של זורן

והשטויות הטובות שבדרך

כל זאת ועוד

:)

 

מאוהב בקטנה המעצבנת,

ואוהב את כולכם

צרי.

 

כל הזכויות שמורות למצלמה של יוליה.

 

 

נכתב על ידי , 3/4/2008 20:48  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



114,170
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוראים לי שפיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוראים לי שפיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)