השפיל, צורה מס' 7?

כשהרב יחיאל היה הרב של הקהילה שלנו, אבא היה היו"ר (ואמא כיהנה בתור העוזרת הסודית שלו, יועצת הסתר, והמכשפה הראשית). יחיאל..היה רב שעשה המון דברים שהעלו לרוב חברי הועד, ולרוב חברי הקהילה עצמה, לא מעט סימני שאלה ולא כ"כ קטנים. הוא דיבר גם קצת מוזר. באופן כללי הוא היה בנאדם טוב, נחמד, ושלושת הבנים שלו היו די..חמודים. הם הכירו לי את מונטי פייטון כשחושבים על זה.

אחרי צהריים-ערב אחד אבא התקרב לארון משקאות והכין לעצמו מה שנראה כמו בלאק-ראשין נחמד או משהו כזה, קצת ליקר קפה עם פינה קולדה או מה. לא זוכר בדיוק מה זה היה. מתיישב, עם מבט כבד ושונה, ונוהם בקלות.

שאלתי מה קרה, וממתי הוא שותה באמצע שבוע בערב.

הוא ענה בפשטות - "לא קל להיות יו"ר."

כמה שבועות אח"כ, אחרי לא מעט צעקות של אמא ולא מעט שיחות תככים שלה עם כל העולם ואישתו, הועד החליט לסיים את החוזה ולא לחדש אותו עם יחיאל.

אין לי מושג מה נסגר איתם.

*

ועכשיו תורי להרגיש כך.

בלי הבלאק-ראשין, בלי הפינה קולדה. למרות שנותר לי עדיין הוויסקי סאוור המגניב.

עכשיו אני זה שצריך לעשות את ההחלטות שלי.

שיהיה לכולנו בהצלחה.

אהבות,

צרי.