לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

השפיל, צורה מס' 7?


שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל" שיט חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו? "שרברבים (ע"ר)" כן כן! האמת המרה!

Avatarכינוי: 

בן: 37

ICQ: 178225164 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

טוב לצפות לרע תמיד, אבל להיות אופטימיים נצחיים.


ומה המשמעות של השטות שנקראת כותרת? הבה נסביר.

 

את השבת הזו במז"י, השלישית במספר או הרביעית - נדמה לי רביעית - ראיתי שתהיה זוועתית מצעדי ההתחלה שלה. עצם זה שחמישי - ההתחלה שלה, היה יום השואה, עצם זה כבר ניבא שחורות יחסית. העובדה שאני לא מכיר יותר מדי אנשים מהצוות שמירה הראשוני (פרט חשוב), העובדה ששומר איתי איזה צהוב להבים, העובדה שאנחנו בגזירה של תחילת חודש ואמורים לטחון במשרד (כל הפין).. המון המון סיבות רעות.

לא רק זה. כשהתגלו הצוות שיפקד עלינו השבת הזו נרתעתי - אמנם הקצינה הייתה ספיר, ששמרתי איתה המון פעמים והיא איתי מהמחלקה והיא אחת החמודות ביותר, אבל הקצין השני היה צעירוש ג'וניור, סג"ם חולה סגמ"ת יותר מויטאלי שלי, בחור ממקחצ"ר. והמפקד..המפקד תורן..ווואו.

"..אני הייתי עד עתה בגדודים של שריון..הייתי מ"פ, סמ"פ, קצין אג"מ, איך שתרצו..בשמירות חייבים להיות דרוכים, אמנם אני יודע שזה מז"י, וזה רמת פעילות ד', ואין צורך למחסנית בהכנס.." התחיל להקריא כל דף  ודף מהחוברת האידיוטית לחלוטין של השמירות..התחלתי לדאוג. שבת זוועתית, מינימום כמו הראשונה.

ואז.

נקודת אור ראשונה - כדי להשלים את השומרים הביאו, מי אם לא אלא את..כרמי. כרמי אברהם, אחד הבחורים הכי זדוניים וחולניים שהכרתי, בנאדם שעף תוך שבועיים מהמסלול של שריון רק כדי להפוך להיות סרס"פ שם..אחד האנשים החולניים יותר שהכרתי והמצחיקים יותר. נקודת אור ראשונה.

נקודות אור אחרות החלו לצוץ לאט לאט. שרה שומרת איתי. הערסים ששומרים איתי חמודים אש, ובכלל אנשים טובים הם הצוות שמירה. האוכל בחדר אוכל היה לא כזה מזעזע, ולא גרם לי לגימלים נוספים. הפטרול היחיד בא לי בטוב, כי כידוע, היה לי המון על מה לחשוב עליו, ואוטוטו נספר בדיוק מה קרה. המזג אוויר היה מושלם.

ואפילו צויידתי בכמה דברים שעשו אותי שמח.

 

אז תוך כדי הפטרולים אני מגלה שהמפקד תורן הבין מה זה מז"י וירד מהגישה של "כאן זה גדוד ולאכול חמגשית בטנק". הוא בסה"כ בחור טוב. עם אישה וילדה בת שנה, חובש כיפה, קצין שהיה קרבי, כנראה עשה עבודה טובה..בחור טוב. בחור טוב. אין לי ספק. ובסופו של דבר, הוא הבין אותנו ואנחנו אותו. לא עשינו לו צרות ואני לא שברתי כ"כ הרבה את השמירה (רק די-הרבה, לא יותר מדי). ובסופו של דבר..הייתה שבת די טובה. היא למען האמת טסה לי.

אמנם, ישנתי 7-9 שעות במצטבר במשך שלושה ימים שזה ל א חיובי, אבל בסדר.

 

ממש בסדר גמור וברוך ה'.


 

החלטות:

 

- אני ממשיך בצבא עם ניצולי הבריאות והמעבדות שינה. קרוב לוודאי שבקרוב אני אשלוף את קלף הקב"ן. עוד בירורים הראו לי שאין דרך יציאה עכשיו ממז"י - אפילו לא דרך קב"ן, שלא יכול להשפיע על מעבר יחידות, כי אין לי דרך להוכיח שזה רק האוטובוסים שהורסים לי את השינה ואת השכל. לא. כפי הנראה, אלא אם כן אני אקבל משמעות חדשה דרך השירות (ועד כמה שאני נוגע באנשים, כמו שהמפקד תורן הגדיר את זה בצורה מדהימה כששאלתי אותו אם הוא עוסק בסגל - "אני לא סוחר בנשמות.")

 

-  אני ממשיך עם כל שאר הפרוייקטים שלי. בלי לעצום עין. בלי להסתכל אחורה. רק קדימה, לדרוס את כולם אם אצטרך. אירגנתי את כל הפרטים, והכי חשוב.


 

עברתי משברים לא קטנים עם הקטנה.

אחרי אותו הפוסט שאמרתי שיהיה לי קשה מאד להבין ולסלוח בפעם הנוספת, הגיעה אותה פעם נוספת ונאלצתי לעמוד בפני בחירה קשה.

שיחות קשות, ימים קשים, לא מעט דמעות ולא מעט תחושות של ריקון-רגשות ונפילות כנפיים הציפו אותי בכמה שבועות ממוקדים.

הייתי שניות אחדות, מילים אחדות מלהגיד לקטנה שלי "שלום ותודה על חצי שנה מופלאה, אבל אני לא יכול יותר."

 

אבל אני מאוהב.

ויותר משאני מאוהב, אני יכול להבין מאיפה הכל בא. וכן, גם אני לא הייתי בסדר, וקצת שכחתי לפנק ולא רק להרגיש שוב נופל.

אז מרימים את עצמי.

ומרימים את הקשר הזה.

אני לא סתם חצי שנה מאוהב.

וחוץ מזה, לעזאזל, כ"כ טוב לי ככה - מישהי שאוהבת אותי, מישהי כ"כ יפה, כ"כ מושלמת, כ"כ מתוקה..כ"כ סקסית:)..אז נכון, היא ילדה. ואפילו ילדה קטנה ומפונקת לפעמים, ולפעמים לא מבינה כ"כ מי אני ומה זה קשר. אבל גם אני לפעמים לא מבין מי אני ומה זה קשר.

 

קטנה שלי, כמו שאמרתי לך היום, אני לא עוזב אותך.

אני הכי מאוהב בך בעולם.

 

עכשיו רק נשאר לאלתר משהו. נזרום. נזרום.


ובינתיים מחר אני שוב עם נשק, שוב שומר - על הטקס חטכ"א. כל הפין 2.

 

אבל הי, אחרי שציפיתי לשבת זוועות וקיבלתי משהו שרק עזר לי (ואולי אפילו דפק לי מספיק את המחזור שינה שכשאני אעשה א תהמעבדות שינה תהיה לי שינה עילגת לחלוטין)..

ועוד שהתרוצצתי לחפש את הדיסקית, דאגתי שמחר אני אדפק גם במסדר וגם בשמירה..ואז..

גלינג.

מצאתי.

 

הדברים הקטנים האלה.

הדברים הקטנים והמושלמים האלה.

להרדם איתה.

 

ולראות שהדברים עם השבת הסופ"ש..מ ת ק ד מ י ם ט ו ב : ).

 

הרבה אהבות,

ועדכונים בקרוב

צרי.

נכתב על ידי , 4/5/2008 21:08  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



114,170
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוראים לי שפיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוראים לי שפיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)