| 7/2008
תהיות בעלמא
(ברקע - ריקוד הסאטירים של דאמנוייה נימפה. להקה שהחליטה לבנות לעצמה כלים יוונים אותנטיים ולעשות מוזיקה יוונית מהתקופה שסוקראטס היה סמל מין.)
מתי הפנטזמגוריות חוצות את הגבול והופכות למציאות?
ומי לעזאזל השאיר את החלון פתוח?
*
תיאור מקום: יש מאורר שמעט חורג בזווית שלו וגורם לכתף ימין שלי להרגיש מתוסרטת. על השולחן, דיסקים, טיוטה מקושקשת של דף בולע, קאבלים, כדורים ומחסנית מלאה, כומתת בקום מרושלת, ספר תנך, ראוטר, מיקרופון, עטיפות, לייזר כיס, צג מחשב.
תיאור מקום משני: הטיוטה כבר מזמן הפכה לחלום שהתגשם ומושהה תודות לעובדה היפה שאני לא יכול לעשות הכל לבדי. בתוך הצג יש בלוג. שלום בלוג.
שלום צרי.
*
מתחת לכסא יש טיוטה למחזה, את המחזה של שייקספיר "מקבת"' בתרגום ישן נושן, טיוטה של הנובלה המי-יודע-וכמה-שלי, ואת המחברת/קלסר המגניבה שגנבתי מהצבא בנחת. סליחה, לא גנבתי, עשיתי שימוש בחומרי גלם צבאיים וייעדתי אותם לעבר מטרה.
וזה.
*
יש לי פעמיים את הספר של סול בלו ועדיין לא הצלחתי לסיים רבע ממנו.
אבל את קורט וונגוט סיימתי תוך שבוע ופחות.
ככה זה כשיש מאידך אמריקאי אחד חופר על יהודונים וסתם אנשים ומחד את קורט, שפשוט מצחיק, מגניב ומדבר על חייזרים.
הו כן.
*
היום לא היה יום בלהות כמו שחשבתי שהוא היה. למעשה הוא דווקא היה די יפה. כלומר, פתחתי את הבוקר עם היפיופה שלי והכל.
אבל עד שהגעתי לבסיס ועוד עם המצב שלי בגרון וזה.. אהח.. סרט רע.
לפחות סיימתי מהר עם עבודה מעצבנת, ומחר - יום נטול סיכות מ"מ! תרועות!
(MF Doom ברקע עם האלבום המוזר האחר שהוא עשה עם Madlib. גאד, היפ-הופ/טריפ-הופ איכות זה טוב.)
חזרתי, התארגנתי, אכלתי משהו, לימדתי את יוני. תכננו ללכת לעשות עוד פשיטה של "דך בולע! רוצים ציצים?" בסמילנסקי, לא יצא. למה? כי כולם כמעט דפקו ברז.
קיצר, כל צוות דף בולע, קבלו זין לפרצוף כי אני הולך לטחון אתכם בשיחות שבוע הבא.
אני גם מופיע שבוע הבא, 6.8, סופית, בסמילנסקי.
צריך לעשות הזמנה וכאלה.
העיניים נעצמות ודווקא הלילה רציתי לצרוב דברים וכד' וכד'.
וב23:30 כרמל ואני נוסעים לקצת קפה בעצם גם ככה, כי היא נוסעת לחו"ל לאיזה חודשיים ויותר. כפרה על כרמל!
איזה כיף זה, לחזור לקשר עם אנשים באמת טובים מהעבר, וכרמל - בהחלט אישה טובה מהעבר.
אני מקווה שהיא באמת הולכת לעשות את המועדפת שלה במלונות באילת. זה יעשה לה רק טוב.
מחר מתחיל הסופ"ש הארוך אצל יקירתי. יש.
ואז - צריך לחזור לשגרת עבודה. ראשון עם הג'אז/פיוז'ן, שני מלמד/צריך מורה חדש לפיתוח קול כי יהודה דופק לי פארטיה, שלישי נוסע/מלמד/עושה משהו, רביעי מלמד/סמילנסקי (בקיץ), חמישי אני בטח אעבוד עם ספיר כי אוטוטו הדיאלוג מסתיים (ובזמן הנכון גם עם תמי, בע"ה!), שישי לנוח, שבת להקה.
עכשיו לחכות שנור ילמד קצת את הפלמנקו ונמצא ימים אחרים בשבוע - והכל - בזרימה. לאט. בטוב.
סוויט.
סוויט.
מחר לפחות יום רגוע וטוב.
ובעצם, גם היום הסתיים די יפה.
ברוך ה' לעולם ועד.
יאללה, הלכתי לכתוב עוד קצת (סיימתי לכתוב באילתור איזה סטנדרט ג'אז חביב וכיפי אבל לא חדשני ולא צרי מדי. אין לי זמן לעשות דברים מגניבים באמת, מה לעשות. צריך פחות צבא ואז נראה.)
כן, אז נראה.
*
ומתי באמת הפנטזמגוריה תהפוך למציאות?
למה מישהו פתח לה חלון?
עכשיו יש סיבה חדשה לגזוז ציפורניים (אם שוב נשאר עד 19:00 שם. רק לא זה. רק לא זה.)
אהבותעולם
צרי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
