השפיל, צורה מס' 7?
שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל"
שיט
חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו?
"שרברבים (ע"ר)"
כן כן! האמת המרה! |
| 9/2008
פריקה
כמו נפילה אחרי הופעה, אחרי הזרקורים,
כמו רגעים אחדים מתים,
יממות שאין לי מושג למה אבל התעייפתי קצת שוב, ואני לא יודע ממה,
לא היה לי לחוץ לאחרונה, לא לחוץ לי בכלל. רק הרבה מחשבות, אבל לא כ-ל כ-ך הרבה מעשים כמו אז,
או כמו שאפשר לחשוב,
אבל זה לא משנה את הרצון המוזר הזה, שוב, להתנפל על בקבוק הוויסקי והרום שלי ולגרום לגוף להשכח.
בהבדל היחיד שמימים עקרים אחרים, הפעם לא כזה בא לי למות מהאלכוהול, לא בא לי למות כלל, לא בא לי דבר, למעשה.
אני מרגיש שדיברתי קצת יותר מדי בטלפון היממה הזו, ואולי זה העניין. היום הזה נשרף על טלפונים, שינה מעוותת, ועזרה להורים.
בקטנות, גם זו לטובה.
אין לי כח לכתוב או לנגן ומה שגם קצת בלתי אפשרי פה לע שות את הדברים האלה פה בלי לצאת מריכוז.
אבל הי, יש זמן להכל ואני לא דואג.
פריקה של רגע. יריקה קטנה של ליחה. הרי לוויסקי ולרום אני לא הולך לפול, והחיוך מהפנים שלי לא הולך להמחק.
שוב עוד המון ימים עם המתוקה שלי. וצריך לחשוב כבר מה עושים לה לקראת ה-22, לעזאזל.
עדכון מהיר (יואו, לא עברו, 5 דקות?!)
דברים שמצילים מכל תחושה דפוקה:
- שירה ממש טובה. (מומלצות: עין-טור מלכא, חביבה פדיה. מתאימות בעיקר לתחילת השנה עם כל ההזיות הקבליסטיות שלהן.)
- מוזיקה, ואפילו גרועה. (היום זה Elliot Smith.)
- לשמוע את אלו שאוהבים אותך אומרים לך מילים קטנות ויפות.
- שיחות פתאומיות מארווין. (והפעם - על סווטלנה ובעלה השיכור, ולדימיר, מהפאב מיא-סקזאלנד.)
שנה טובה, עם ישראל.
אהבות עולם,
צרי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
