שמעתי לאחרונה שאותו אדם שמכריז בחוצות הכרכין "אין נאמנות = אין אזרחות" במעין הגיון מתמטי סובייטסקי-סירויזי, מקבל כרגע לפי סקרים משהו כמו, כמה, 16 מנדטים? כמה אנשים זה אומר? כן כן, אותו פליט רדיפות רוויות אודם וגולאג, אדם שבטוח קרא יותר טוב ממני ובשפת המקור את "ארכיפלג גולג" לסולז'ניצין ואת "לב כלב" לבולגקוב, שבו-זמנית מצליח כמעט לחבל בשלום שלנו עם מצרים - ובכן -
הוא המועמד שלי.
ליברמן. למה אני רוצה להצביע לישראל ביתנו. נורא פשוט. (עוד פוסט שכזה!)
שלב א' בקבלת ההחלטה ההזוייה - סקירה היסטורית
אני רוצה להצביע לליברמן כי אני בעד ההתגלגלות ההיסטורית. שמעתם (במלרע!) היטב. בוא נחזור כמה עשרות שנים אחורה. השנה - 1914. אנארכיסט יורה בארכידוכס אוסטרי. האוסטרי לא מתים על מדינת המקור של האנארכיסט, סרביה. פותחים עליהם במלחמה. סרביה משתמשת במערכת הבריתות שלה. צרפת ולאחריה אנגליה ורוסיה מצטרפות לסרביה. אוסטריה קוראת לגב שלה, גרמניה.. נו. מלחה"ע ה-I. סופו של יום, הרבה יותר מדי אנשים מתים וכלכלת אירופה במצב חסר תקדים של "מה?! כיכר לחם ב-1200 מארק?!?", כולם נדפקו. חוץ מאמריקה.
אמריקה בשנות ה-20 זכתה לבום כלכלי ענף, והרבה סרטים אילמים. ואז בא אוקטובר השחור הזכור לכל ב-1929, וגם אמריקה נפלה. עכשיו, אמריקה, כבר אז ניסתה לתמוך חזק הן בגרמניה והן בצרפת, שהיו באמת במצב לא משהו. עכשיו גם הן נדפקו. אכן, הכלכלה בעולם לא הייתה ממש כלכלה, לא כל שכן מלחמות הפשע המאורגן בשיקגו וניו יורק ובכל אופן - מה לא.
אז מה קורה? מוסולוני עולה. וסטאלין כבר עלה אחרי המהפכה של 1917, והיטלר זר"י יש"ז ל"ע ב-1933. משם, מלחה"ע II, עוד יותר הרוגים, אירופה עוד יותר הרוסה, שסועה ומדממת, אחר פשעים (לא רק כנגד היהודים) שנעשו כנגד האנושות או היקום אם תרצו, ומה לא. אבל מה? ארה"ב דוהרת קדימה, וזוכה לבום כלכלי (ואז בייבי-בום, חה חה) שממנו לא התאוששה עד עצם היום הזה. כלומר, לטובה.
אז הנה הגלגל בתמצות -> מלחמה, שפל כלכלי, ייאוש, פשיזם שמציע אלטרנטיבה, פשיזם שיוצר רשע, תקופה חשוכה ומזעזעת, רצח המוני, עוד מלחמה שעושה עוד יותר רצח, שקט, התייחדות, נצחון הטוב על הרע או מה.
זה היה במאה ה-20. אם תרצו, גם במאה ה-19 תמצאו דבר דומה. שם זה רק התערבב יותר בהתעוררות הלאומיות והלאומניות של 1848. אבל כן, גם שם כאשר האימפריות נחלו כשלונות כלכליים-צבאיים, הותסס העם ועל כס השלטון עלה עריץ, שהוביל למערכה אחרת.
אין כאן מסר פציפסטי. לצערי הרב, בכל מקרה לגופו, הייתה סיבה לא-הגיונית-הגיונית דיה כדי שתהא מלחמה. מחתך עליון ואובייקטיבי זה פשוט גלגל נפלא.
שלב ב' בקבלת ההחלטה ההזוייה - יופי, חפרת שוב. ווהו, אתה יודע היסטוריה! מה הקשר?
אז ככה.
יש מספיק משתנים כדי כמעט להשוות את התקופה הזו לתקופה דומה לזו שהייתה לפני כ-80 שנה לערך. לעומת זאת, יש מספיק משתנים כדי להכריז על המצב שונה בתכלית. והוא שונה בתכלית. אבל מבחינה קונספטואלית גרידא, המצב די דומה. אז יש לנו את אובאמה שמביא חזון, במקביל לרוזוולט בזמנו. אז יש לנו את ציר הרשע שמתחזק ויחזק את עצמו בטמטומו המרושע ובמעשיו הנלוזים (בעיקרון, איראן וצפון קוריאה - חמאס, חיזבאללה בתור שלוחות, וסוריה בתור הכלבה הנגררת), אבל יש לנו משתנה חדש שנכנס לקערה.
מדינת ישראל.
מה הקטע הגדול במדינה? ובכן, היא מדינה שקיימת בתוך הסבתא-רבא של ציר הרשע, על אדמה שלאף אחד אין באמת זכות קניין עליה מלבד הקב"ה, שמנסה לשמור על צביון דמוקרטי כזה או אחר תוך כדי קומבינות על והתחפש"נות בתור תרבות עבודה. לגיטימי, ואפילו אופטימי. והנה, קם בה אדם, פליט רחוק כלשהו מהטבח בקישינב, ומציע אלטרנטיבות כבר כמה שנים, ובינתיים רב קצת עם המנייאקים.
הנה דבר מגניב -
בתקופה האחרונה של הגלגל האווילי הזה, הייתה גזרה ידועה של טוב ורשע זה מול זה - בעלות הברית יצגו (בערך) את הטוב, מדינות הציר - את הרשע הטהור. הגיוני למדי.
אבל עתה, נזרק לצדדים משתנה חדש - המדינה הזו, שהיא בעצם אמורה להיות האור לגויים בתוך הג'ונגל הנוראי של האוליגרכיות/תאוקרטיות חסרות המוסר. ולפתע, מאיים לקום בה אדם שמעז להכריז קבל עם ועדה - אין נאמנות אין אזרחות?
רגע.
אתם בטח מצפים שאקטול אותו על כל שעל וצעד. לא ולא, יקיריי. לא. אני בעד ההתפתחות ההיסטורית הזו.
כאשר הוא יעלה, למשחק העולמי - ואצטט את רש"י שפירש את "התעללתי במצרים" בתחילת פרשת השבוע - "שיחק בהם כמשחק ילדים" - תהיה כאן מסכת התעללות שעלולה להיות מרתקת.
פתאום צד ג' שלא סגור על עצמו אם הוא, נאמר, דיקטטורי למהדרין בעל קלגסים בשם ולדימיר וסלאבה או דמוקרטי-חפשני שכזה? מעניין!
שלב ג' בקבלת ההחלטה ההזוייה - .....ו?
נורא פשוט!
בתור התחלה אני אצביע לאיווט, ואלך אליו בפרטי. ואגיד לו. "שלום אדון איווט. מהיום אני לא רוצה לקרוא לך איווט. מהיום אני אקרא לך הדוד-הגדול. או דוד איווט. או סבא הטוב. פאפא. החבר." וכך אכנה אותו.
השלב הבא, יהיה, כמובן, להתמנות לראש תנועת הנוער שלו, "צוערי המדינה" או "נאמני ישראל" או כל שם אחר שכזה, ויהיו לנו מדים אחידים שחורים כחולים ואפלוליים, ותהיה לי דרגת מפקד-צוות-צעיר, ואני וניקולאי וסלאבה נלך ברחובות ונשליך בקבוקי בירה ריקים על ערבים. כמובן שנלך לבתי עסק של בני מיעוטים אחרים ונטריד מינית עובדים זרים עם מסור חשמלי.
נוכל לחבר המנוני מהפכה ולשיר בגאון -
פאפא, פאפא - דוד אוהב
הוא הדוד האוהב מכולם!
הוא יציל אותנו מהערבים,
וגם מהפשע המאורגן והמשטרה, ומכל העולם הרשע הזה,
ויביא אותנו להשמ..גאולה!
פאפא, פאפא - הו, דוד אוהב!
אני אוהב אותך, אתה אוהב אותך
הוא יאהב אותך, ומי שלא יאהב אותך,
יוש..יגאל!
הריעו לפאפא, הריעו לדוד הטוב!
הריעו לזה שאוהב אותנו יותר מהכל!
אוהב אותנו כ"כ שהוא מוכן להשמיד
את כל העולם כדי שאנחנו נחיה.
הריעו! הריעו! הריעו!
***
לא נפלא?
אין נאמנות, אין אזרחות!
2+2=5!
הערבי הנצחי, הוא זה שמטנף את רחובותינו!
הלאה עם הממשלה, יחי הדוד פאפא האוהב לנצח!
ותחשבו על זה.
אויואיויעואיועאויע. (צביקה הדר, אני גונב לך, כי אתה גנבת את נשמות ישראל ובאר שבע בפרט. יא רומני.)
אהבות,
צרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
