יום כיפור זה לא אהרהר בבקשת סליחה.
מצאתי את עצמי עסוק מספיק או בדיוק לא עסוק מספיק, על מנת שהשנה הזו, לא ראיתי את עצמי או לא שמתי את עצמי בסיטואציות שפגעתי יותר מדי באנשים.
שאר השנים אולי כן.
אדם רוצה לחשוב שאולי הזמן העביר את הכאב של חלק מהאנשים בהם פגע - אבל זה לא קורה.
מצד שני, אני גם לא אלך ואחפש את סליחתם של אחרים. לעיתים, וזה דבר לא קל לקבל אותו - לעיתים היא לא מגיעה לך.
לעיתים, בדיוק כמו המדרש שסוגר את יומא, אתה מנסה לבוא בסליחה אל מול אדם שלא רוצה, פשוט לא רוצה, לקבל אותך יותר. וזכותו המלאה.
במדרש, הבנאדם הזה נפטר במקום, אותו זה שלא רצה לסלוח. המסר איננו "אז כולם צריכים לסלוח תמיד". לא. סליחה היא זכות של אדם למחול לאחר על טעויות או מעשים מכוונים.
כך שהי, אלמנטים אי אלו מהעבר שעדיין מסתובבים פה כרוחות רפאים, אל דאגה, לא אטריד אתכם ואתכן בצדק שלי למעלה ובצדק שלי כאן. הרווחתי ביושר את הדושבאגיות שלי מולכןם, ואני לא מצפה לרחמים שלכםן. מנגד, אני לא אפסיק לאחל לכן טוב. לא כדי לצאת הו קדוש מעונה, לא כדי לצאת בכלל. כי מגיע. לי הגיע הרבה טוב, המון המון טוב, והצלחתי השנה להרחיק את עצמי מסיטואציות לא ענייניות, ובתקווה, השנה אף אדם לא יוכל להגיד שפגעתי בו כמו שפגעתי בכםן.
מאחל לעצמי להמשיך לא לאכלס את עצמי בכאלה סיטואציות. מאחל לעצמכן הרבה יותר מדי אושר מכדי שאי פעם אבין.
ובנימה זו אני חושב שהבנתי מה אני הולך לעשות ביוה"כ הזה.
חשבון נפש אולדסקול.
לא קשור בהכרח להלכה,
אולי עם צום אולי לא,
אולי כן לצפות בטלוויזיה כמו שנה שעברה אולי לא,
אולי ואולי
אבל בעיקר כן להכניס את עצמי לחשבון נפש אמיתי.
להחליט טוב טוב איך אני רוצה שהשנה הזו תראה.
איך העתיד הזה יראה ואיך אני אוכל לשנות אותו.
איפה אני אוכל לעשות טוב לתבל, בגדול ובקטנה.
איפ אני אוכל להיות פחות בן זונה מניאק, כל שנה ושנה, עוד צעד ועוד שעל.
ואולי כן נלך בכ"ז למניין בשכטר.
נראה.
אהבות עד וחתימה טובה
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
