תמיד תהיתם לעצמכם איך מתנהל עולם ה"התחלות".
מה לעשות עם בנות, איך לקרוא אותם, לגשת אליהם, ומה לעשות מאותו רגע שהתחלתם איתה.
ובכן, הנה לכם הצצה לשני מקרים נפוצים, בתקווה שייתנו לכם רקע כללי וטעימה קלה מהנושא, וכן שתדעו מה לעשות להבא.
יום שישי בערב, בילוי רגיל במועדון, אתה נמצא עם 5 חבר'ה.
פתאום, משום מקום, ליד הבר מתיישבת קבוצת בנות. המנהיגה שלהן מתגלה אליך כמלאך יפה שנשלח אליך מלמעלה.
אתה מת לגשת אליה, אבל אתה מפחד מהבושה, ממה שהחברים יגידו במקרה של דחייה. "מה אני הולך לעשות?!" אתה אומר לעצמך.
אז....... "מה תעשו" אתם אומרים לעצמכם, הא?
נצא מנקודת הנחה שאין לכם את האומץ המתאים בכדי לגשת אל הכוסית הניצבת מולכם.
לחץ מצד החברים לא בדיוק בא בחשבון. אז מה תעשו...
הדבר הראשון שאנחנו ממליצים לכם לעשות, הוא למשוך את תשומת ליבה של הבחורה. איך?
תחילה בדקו שהבחורה מאושרת וצוחקת עם החברות, מצב רוח מרומם הכוונה. קומו מהכיסא עברו לידה, ופשוט התקלו בה, במקריות מוחלטת.
הבחורה תסתובב לכיוונכם כדי לראות מה קרה תוך כדי שחיוך מהבדיחה שהריצה עם חברותיה קודם לכן נמרח על פניה.
בקשו סליחה בעדינות תוך כדי התלוות של חיוך עדין. השלב הראשון של המשימה, הושלם. עכשיו, הכוסית יודעת מי אתם.
טוב אז עברתם את השלב הראשון. הצד הבא- רושם!
אז אחרי ש"חזרתם מהשירותים" כשבדרך נתקעתם בבחירת ליבכם, סביר להניח שבדרך חזרה היא כבר תזהה אתכם.
בתקווה שהיא תזרוק אליכם חיוך קטן ביישן וחמוד, אתם תחזירו חיוך, ותתקרבו לכיוונה על שולחן הבר.
אט אט תתפתח לה שיחה, אתם תזמינו אותה לרקוד.
העניינים מתקדמים וכו' וכו' וכו'...
לבסוף, אם אתם חפצים במגע מיני, קפצו איתה לשירותים, וכולנו תקווה שתתפסו תא נקי שלא השתינו בו, או שחמו לא חירבן בו בטעות....
ואם אתם ממש התאהבתם בה- אתם צריכים טלפון, וזה.... כבר מחוץ לתחומינו.
ולמקרה אחר, אנחנו גאים לחשוף בפעם הראשונה, את סיפורו המרגש של פ', מכר ותיק:
היום הראשון ללימודים, שנה חדשה, כיתה חדשה. באופן לא רגיל אני נמצא בכיתה שכוללת 20 בנים ובת אחת בלבד.
אבל, אלוהים ישמור איזו בת. מושלמת- מלמעלה למטה, ללא פגם אחד.
אה, ולאור יחס המספרים אין צורך לציין שזו כיתת מחשבים.
אני, וכל חבריי לכיתה לא מורידים את העיניים לרגע מהבחורה המהממת. כל אחד מנסה לעשות רושם, ולזכות בתהילה.
"היא שלי!" אני אומר לעצמי, בתקווה ש-BG (ברוש ג'וניור), התלמיד החדש והנחשק, לא יגנוב לי אותה לפני זה.
הקרב על הבת החל.
BG פותח במכת פתיחה אימתנית- הפגנת ידע בנוסחאות פיסיקאיות מהגדולות בהיסטוריה.
אם כבר היסטוריה, אני חייב לציין שאחיו הבכור, אור ברוש, היה טיפש בפיסיקה.
הבחורה לא מתרשמת.
"נצל את המומנטום!", אמרתי לעצמי, "תקוף את המטרה!", הוספתי.
"לא את הבחורה י'טמבל",הרהרתי, "כנס בברוש ותן לו בראש! מה שנקרא- תפתח לו ת'תחת".
אחרי שחיסלתי אותו, נשארתי אני ועוד כמה פלצנים שחושבים שהם מגניבים.
אני הולך אט אט לעבר הכוסית, ופתאום נזרק על הרצפה.
אני מנסה להבין מה קורה, ולא מצליח. כעבור מספר דקות אני חוזר להכרה.
חבורה של 6 ילדים עם רעמת שיער נמצאת מעליי. הם קוראים לעצמם 'האחווה'.
והיום שנה אחרי המקרה, אפשר רק להזכר בימים שפ' חשק בכוסית, שעדיין נשארה כך.
הוא לעומתה, גידל שיער וכבר חודשיים לא התגלח מסיבות לא מובנות.
פ' בתגובה למערכת הבלוג: "הייתי ממשיך לשוחח עימך ולומר לך מה קרה מאז..אבל אני צריך ללכת לאנוס..''
ובכן,
עד כאן פינתינו בבלוג,
תגובות, מענים והצעות נוספות למקרים שכיחים ניתן לפרסם בתגובות.
נ.ב: יש לציין כי הפוסט מוקדש ל-א.ס, בתקווה שייצא לך משהו.
להתראות בפוסט הבא.