יכול ליהיות שזה יצא ממש עלוב אבל ניסיתי ^^"
הם ישבו זה מול זה, מביטים אחד בשני. הוא מביט בה במבט הרציני ובו הזמן תמים, מבטו הרגיל. המבט החביב שנהג לנעוץ בה.
היא ישבה מביטה בו ומסיטה את מבטה לעבר הלבנה השבורה שהיתה מונחת על המדרכה.
לאחר מכן הרימה את עייניה לעבר עייניו, התבוננה בו בהבעה קרה.
היא ניראתה חיוורת יותר מתמיד. שיערה השחור הארוך היה אסוף בגומיה שעתה עומדת להיקרע. שפתיה ישבות וסדוקות בשל הקור השורר מסביבה.
לאחר זמן מה של שתיקה מביכה החל לרדת שלג.
הוא חשב להתקדם לגברה על מנת לחמם את כפות ידיה הקרות, ולעומת זאת זאת היא משכה את ידיד לאחור והידקה את מעילה.
הוא חזר לישביתו הקודמת והסיט לצד את שיערו החום הארוך מעיניו.
הצד שלה:
החלטתי לפגוש אותו. נפגשנו בפארק ליד החומה.
כרגיל הוא לבש את חולצת ה-דיסטורבט שלו.
אותה החולצה שקניתי לו ליום הולדת ה-13 שלו לפני שנתיים. ואותה השרשרת שלובש כל יום.
נדף ממנו ריח משגע, ריחו של האפטרשייב שתמיד משך אותי עליו.
"שוב המבט המסכן הזה" עברה המחשבה במוחי.
החלטתי להתחיל בשיחה המתוכננת " אני אגש ישר לעניין בכדי שתיראה שאין בי שום ספק לשקר לך. את זוכר את ליאון?"
"כן" ענה "הוא הציע לי לצאת איתו, אז החלטתי.. לספר לך על כך. זאת אומרת איני רוצה לפגוע בך,
ואני רוצה רק לוודא שאתה נותן לי סימן כלשהו..אני מתכוונת שתיתן לי אור ירוק.."
ניסיתי ללומר זאת בקול הכי תמים שיכולתי.
"אני חושב שקודם כל, אולי נקרא לו הנה?"
הצד שלו:
התקלחתי, לבשתי את הבגדים האהובים עליי וסידרתי מחדש את הזקנקן שלי.
השפרצתי אפשר שייב על כל הגוף, בשביל ריצ'ל כמובן.
יצאתי מהבית, בדרך קניתי חפיסת סיגריות, כשהגעתי לפארק ראיתי אותה יושבת על הגדר החומה,
מפנה את מבטה הצידה, מתבוננת עמוק באדמה. ככול שהתקרבתי
כך התחזקה המוזיקה שבקעה מהאוזניות שלה, מטאליקה, כרגיל. היא הייתה חובבת בעיקר להקות ישנות
וכאלו עם סגנון משלהם, גם גאנז אנד רוזס. היא הייתה
מתעבת את המוזיקה המודרנית, היא תמיד אמרה שהם סתם חסרי מחשבה וממוסחרים. אני בכל זאת אינני מסכים.
ברגע שהיא ראתה אותי בזוית עינה כיבתה את המוזיקה וקמה לחבק או00תי, חיבוקת החמים והעז.
הצד שלה:
"בסדר" עניתי. חייגתי אל ליאון. לאחר כרבע שעה הוא הופיע, כמו תמידמחייך את חיוכו המתוק.
ניקל הוציא סיגריה מקופסת הסיגריות שלו והדליק אחת.
ליאון נשק לי על הלחי. התחלתי להרגיש את פעמיות ליבי מתחזקות.
"היי ניק" אמר בקולו העדין והושיט את ידו לעברו . ניקל הוציא את העשן מפיו וכיבה את הסיגריה "היי"
אמר והושיט את ידו לעבר ליאון.
ניקל החז בידו של ליאון ומשך אותו לעברו ואחר מכן דחף בחוזקה. לאון השתטח על השלג.
"אני מקווה שתיהיו מאושרים ביחד" אמר ניקל והלך.
"מה הבעיה שלו?" שאל ליאון
הצד שלו:
"הוא הציע לי לצאת איתו, אז החלטתי לשאול את דעתך"
המשפט שלה היה השיא.
"אני חושב שקודם כל, אולי נקרא לו הנה?"
כמעט כל דרך אפשרית להרוג אותו עברה לי בראש.
חבל רק שהיא לא הקשיבה לי כשניסיתי להסביר לה שהוא רק ינצל אותה.
חבל רק שהיא לא מאמינה לי, לחבר הכי קרוב שלה, שהוא סיפר לי בעצמו מה הוא מתכנן לעשות בה.
היא עוד תתחרט על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
tobby is in Nirvana