*זהירות! פוסט זה מכיל ביטויים גסים כמו המילה "אהבה"*

חייזר. זו מילה טובה לתאר את איך שאני מרגישה לפעמים. כמו חייזר.

אני מסתחררת מהניסיון שלי להבין האם אני מבינה יותר מידי או פחות מידי במה שהולך מסביבי.

האם אני חכמה יותר מכל האנשים שסובבים אותי או תמימה יותר מכל מי שאי פעם פגשתי.

לפעמים אני מהרהרת במחשבה הקלישאתית "האם יש דבר כזה אהבה".

אני לא מנסה להיכנס לדיון פילוסופי כאן. אני רק תוהה שוב ושוב האם ממשיכים למכור לנשים אהבה כמו שמוכרים פורנו לגברים.

בגלל זה אני ממש מסוקרנת מהסרט "דון ג'ון" שכתב וביים (ומככב) ג'וזף גורדון לוויט ומגיע לאקרנים (גם בישראל!) בימים אלו. 

הסרט דן בדיוק בנושא הזה. הוא מספר על גבר (לוויט) ששגרת החיים שלו מלווה בצריכה מאסיבית של פורנו.

מכאן כבר נכנס אלמנט הקומדיה הרומנטית כשהוא יוצא בחורה יפיפייה (סקרלט ג'והנסון) שהשריטה שלה היא קומדיות רומנטיות קיטשיות ביותר.

בדיוק בנקודה זאת המוח שלי לא מפסיק לעסוק. האם הסקס הלא יאמן שמוכרים לגברים בסרטי הפורנו הוא בדיוק אותה פנטזיה שנמכרת לנשים בקומדיות הרומנטיות? התשובה המיידית היא כן. אבל השאלה שלי היא האם זה יותר מפנטזיית "הנשיקה בגשם". האם אהבה קיימת בכלל? האם אנשים באמת מתאהבים?

בתור בחורה שלא ידעה עד כה מערכות יחסים, ניסיתי להסתכל סביבי כדי להבין מה נכון (או- מה אני עושה לא נכון).

לצערי, או שיש סביבי שלל דוגמאות נוראיות, או שאם היה דבר כזה רומנטיקה אי פעם- היא מתה לה באיזו פינה חשוכה בעולם הזה.

* זוג של מעל שנתיים שבו הבחורה לא מרוצה מבן זוגה ומחפשת כבר שנים עם מי לבגוד בו, ועד שלא תמצא מישהו היא לא תעזוב את החבר "כדי לא להישאר לבד".

* זוג של מעל שנה שלא נהנים מסקס מסיבות פיזיולוגיות ופשוט מתעלמים מהצרכים שלהם רק כדי, ניחשתם נכון לא להישאר לבד.

* בחורה שמחפשת פרטנר כשהדבר היחידי שהיא מחפשת בבחור זה שהוא ירצה אותה. ולכן מתפשרת על בחורים רקובים שלא מעריכים אותה או שהם בליגה שנמוכה ממנה בעשר רמות (אני רוצה להאמין) . 

* בחורה יפייפיה שתעשה הכל כדי לבתק את בתוליה ולכן יוצאת לדייט עם כל בחור שהיא נמשכת אליו ומוצאת את עצמה בדייט חמישי ערומה בחנייה של הבית שלה, במזל אחרי שהבחור הסכים לבקשתה לא לעשות לה ביד מול דלת הכניסה לבית שלה אז הם העבירו לוקיישן. כמה רומנטי. הוא גם לא התקשר אליה יותר אחר כך. 

לכולם סביבי יש מערכות יחסים כל כך עצובות. כולם כל כך רוצים להיות כמו האידיאל שהוכתב. לאבד את הבתולין כמה שיותר מהר כי יותר מאוחר זו בושה. תמיד שיהיה מישהו להיות איתו בריליישנשיפ בפייסבוק. לעשות סקס עם מישהו גם אם זה ממש כואב כדי שהחבר לא יעזוב אותי.

אז הם ימכרו לי שיש דבר כזה אהבה?

- - -

אולי אני ממש תמימה. או "חסרת ניסיון" כמו שגברים ממרומי גיל 24 מכנים אותי.

"את ממש יפה" מחמיא לי בחור, דיי נאה בעצמו בפייסבוק. מעולם לא התראנו, כמו עוד גברים שכבר דיברתי איתם רק במרחב הוירטואלי. 

אבל הוא הרגיש לי שונה. כאילו אולי הוא שונה. הוא שווה את זה. כמו תמיד אני כבר מסתכלת קדימה. בדייט השביעי אני כבר אתן לו.

אני רוצה להשתחרר מהכבלים האלו שנקראים "בתולין". שלא אומרים עלייך כלום כבנאדם. רק שלא מצאת עדיין אדם מספיק חם ומזמין לחשוף את עצמך מולו.

"היו לך יחסים בעבר?" הוא שואל ודיי ברור שהוא מתכוון לשאול האם עברו גברים מעליי או מתחתיי עד כה. מהר מידי וחצוף לשאול שאלה כזאת בהיכרות כל כך קצרה. אבל מה איכפת לי? אם זה כל כך מפריע לו, עדיף שנסיים את זה כאן. "לא" אני אומרת. "לא משהו רציני." אני מוסיפה כדי להוסיף קצת מיסתורין. השיחה זורמת כרגיל ולפתע שאלה מוזרה "תגידי, אבל התנשקת?". אני מתחילה לשים לב שהוא נלחץ כבר. "כן" אני משקרת.

כי את כבר לא בת 15 ולכן אותן נשיקות ב"אמת או חובה" או משחק אחר שמשחקים בגיל הזה שרק מחפשים תירוץ- כבר לא תופסות. הוא גם מתכוון לצרפתית. איזה פאדיחות. לכי תסבירי לבחור זר שעוד לא מצאת גבר שהיה שווה לנשק. הוא נרגע קצת מהשקר והמחמאות ממשיכות.   

ואני נסחפת.

באותם ימים של שיחות אינטרנטיות אני מרגישה פתאום כמו אישה. מזמן גבר לא גרם לי להרגיש יפה. או נחשקת.

"אנחנו צריכים להיפגש" הוא מצהיר, ואני נבהלת כמוני- בת ה18 שהייתה מדברת עם גברים, לפעמים שקצת גדולים עליה, וברגע שהם יוזמים פגישה כבר מדמיינת את הכותרות בחדשות על האונס והרצח שלה באיזו חורשה.

אני אומרת לעצמי שאם אמשיך להיות פחדנית לא יצא לי מזה כלום ומסכימה לפגישה מתישהו במהלך חופש סוכות שהחל מספר ימים לאחר השיחה.

כעבר יומיים אני שולחת לו וואטסאפ פלרטטני ומודאג "לא דיברנו כבר יומיים. אני מתחילה לחשוב שאתה לא רוצה פתאום שניפגש".

ואז במקום צפירת הרגעה הוא כתב לי חזרה שהוא פתאום חושב שאני צעירה מידי בשבילו. (כבר מרתי שהוא רק בן 24?) שאין לי מספיק ניסיון. וזה מפחיד אותו.

אותו זה מפחיד. אני לא מצליחה להבין איך קרה שהוא זה שמפחד.

האם הוא יצא פעם עם בחורה מתוקה אך בתולה שכשבא לשכב איתה בפעם הראשונה בחייה היא דחפה את הזין שלו לבלנדר?

מה הפחד הגדול מבחורות בתולות, כאילו היינו מצורעות? מיותר להגיד שנפגעתי. הוא לא היה הראשון שהפריע לו שאני בתולה. גברים כבר הכאיבו לי בגלל הנושא הזה כבר מגילאים שבהן הרבה מאוד בנות בתולות. תמיד חשבתי שמשהו לא בסדר בי בגלל גברים כאלה. 

האם גברים בדור הזה כבר מעדיפים בחורות של זוכרות את מספר הגברים שעברו במיטה שלהן על פני בחורות "שמורות"?

האם גברים מוכנים לוותר על מישהי יפה עם אישיות נהדרת אם קיים סיכוי שהיא תכריח אותם לחכות קצת לפני שיתחילו לשכב?

תמיד האמנתי ואני ממשיכה להאמין גם כיום שסקס זה לא מטרה, ואם כבר, הוא הרבה יותר מהנה כשמכירים את הראש לפני שמכירים את הגוף.

ויחסים זה לא דבר פורמלי שנועד להציג לראווה, והוא לא בא להכניס אותך לאיזה מועדון או לתת לך כבוד בעולם הזה.

- - -

אני מרגישה אבודה.

לא שייכת לכאן.

חייזר.