לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לילות לבנים


בחורה - אישה - נערה שכותבת על מחשבות, תהיות, על גברים, על נשים, על יחסים. על שמח ועצוב. על שחור, על לבן. בעיקר על מה שקורה לה בלילה לבן.

Avatarכינוי:  נורמה ולא ג'ין

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2009

חופים


באחד השירים האהובים עליי, שירו של נתן יונתן אומרים שחופים הם לפעמים געגועים לנחל. לפעמים חופים הם בפשטות - געגועים לחופים. ואולי זה סתם יום השמש שהיה היום והזכיר לי שיש לי בגד ים חדש להשוויץ בו בקרוב.

 

אני אוהבת ללכת בים יחפה על החוף ולמולל עם אצבעות הרגל את החול. אני אוהבת את הריח של הים, ואת הריח שלו כשהוא נוגע בחוף ונהיה רטוב. אני אוהבת להסתנוור מהשמש, לא לראות כמעט כלום, אבל להרגיש חיה. ולפעמים בין המיצמוצים לקחת חול רטוב ונטיפים, נטיפים לבנות ארמונות קטנים, כמו שאמא לימדה אותי פעם כשעוד היינו הולכים לים בתור ילדים.

 

אני אוהבת לשבת על מגבת, לשחק שש-בש או קלפים, לקרוא ספר ולהרגיש איך העור שלי נצרב והופך לאדום או וורוד. הכי כיף בחופי נודיסטים, שאז גם העור הכי לבן והכי בתולי, (ציצים), נצרב ומשחים. ואני אוהבת שבכל פעם שאני חוזרת יש לי על הגוף נמש חדש. נשיקה מהשמש. לפעמים אני חושבת שיש לי נמשים ונקודות כמספר הפעמים שהייתי בים. ואולי גם כמספר הפעמים שהיו לי אורגזמות.

אני אוהבת לעמוד עם הגב לים והפנים לחוף. אמנם המראה ההפוך של האופק מהפנט, אבל הכי כיף לצוף במים ושהגל מגיע בהפתעה, בלי רמז ושוטף אותך בכוח. טובעת, בולעת מים ומרגישה גיבורה ש-היי! שרדתי את הגל!

 

אני נזכרת באוסטרליה, איך שכבתי על החול כשכמה מטיילים כמוני חטפו אותי לבור וכיסו אותי בחול כשרק הראש מבצבץ. וכמובן, קרב החול הרטוב (קבובות) שהיה אחר כך. אני נזכרת בתאילנד, שם החול לבן, לבן והמים תורכיז ונעימים. אני נזכרת באננס ומנגו שהטעמים שלהם מעוררים את כל החושים. וכמובן סיני...אפילו העיקצוץ של המים מכל מיני מדוזות ואלמוגים מעורר בי געגוע. עיקצוץ של הטבע שמזכיר לנו שאנחנו בסך הכל עוד חלק ממנו.

אני נזכרת אחורה באחד מהחברים הראשונים שלי, שק שינה, בקבוק אלכוהול ושינה מתוקה בים. אני חושבת שגם הנשיקה הראשונה המשמעותית שלי (כן, יש כזה דבר) היתה על החוף.

גל הולך, גל בא. גל חדש ושונה נוצר בדיוק מאותו החומר, אבל הוא משהו אחר.

כשחושבים על זה החיים הם כמו גלים. אפשר לצייר הרבה דברים על החול, לבנות ארמונות, לחפור בורות, אבל אז מגיע גל ושוטף הכל. מכין אותנו לציור הבא שנצייר באצבע בודדת, אולי בשתי אצבעות לאט, כמו כישוף, רק אנחנו והים.

 

תקשיבו לביצוע היפייפה הזה, למרות שאין לו קשר לחופים או לים, תקראו שוב את מה שכתבתי ותבינו הכל. או שלא.

http://www.youtube.com/watch?v=TmDjtm4FFcY

 

 

Ocean by fatal norma

KUKU!!! זה מיוון. אני צילמתי!

 

 

נכתב על ידי נורמה ולא ג'ין , 23/3/2009 03:38   בקטגוריות ים, מחשבות, תהיות וזיוני שכל  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נשמה תוהה ב-29/3/2009 11:05



60,059
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנורמה ולא ג'ין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נורמה ולא ג'ין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)