| 8/2009
עוד מסיבת רווקות לאוסף....
הכל אותו שטנץ. שוב מסיבת רווקות. שוב להכין פשטידה. הפעם תירס. זו חברה טובה עוד מגן טרום חובה וחובה (גן יהודית), אז גם אפיתי עוגה. לבחור מתנה (שוב) בייבידול שחור עם חוטיני תואם. ושוב סקסולוגית ומשחקי חברה. ושוב אני זוכה בשמן לקיק בטעם וניל, בנוזל סיכה על בסיס מים, בסוכריות קופצות וגם בויברטור, מאיכות לא משהו, בלי בטריה. סקסולוגית קמצנית.
וגם הפעם אנחנו מענטזות. וגם הפעם אני רוקדת עם אזיקים ועושה סטרפטיז על ברכי הכלה עם מדי שוטרת. פתאום מצאנו את עצמנו מדביקות מדבקות על הציצי אחת של השנייה, בהוראת הסקסולוגית. והנה-בציצי שמאל כתוב לי - "נהנית מ...." ובציץ הימני כתוב "אנאלי".
ואז כל אחת מהנוכחות נשאלת בנוגע למה שכתוב על הציצי של חברותיה. כל אחת צריכה להרים את היד ולהגיד למשל, האם היא נהנית מאנאלי או לא. עד כמה שזכור לי, אני לא.
מתישהו, חולקנו לשתי קבוצות - המאוננות (הקבוצה שלי) ומולינו היו, נדמה לי המוצצות. אבל אל תתפסו אותי במילה. היו משחקים חמודים. אני ועוד בחורה, קיבלנו חבילת כרטיסיות. בארבע דקות היינו צריכות בפנטומימה להציג מה שבכרטיסיה והבנות היו צריכות לנחש. כך קרה שהצגנו "לסביות", "מציצה", "קמה סוטרא", "דגדגן", "נשיקה צרפתית", "אנאלי", "נקודת הג'י", "אורגזמה בשרשרת" ועוד.
היה קטע שהמיועד התקשר ממסיבת הרווקים שלו. הכלה שמעה אותו שואל בפליאה - "מה?? גדי עלה על הבמה?", ואמרה לנו "נראה לי שהוא בבר קריוקי". כולנו צחקנו והבהרנו לה שבמה יש בבורסה ושתשכח מקריוקי, כי אלא אם כן היא ארגנה את הערב כמו איזה מקרה של איזה פאטתית אחת שאני מכירה שעשתה את זה, אין מצב שהוא לא נמצא במקום שמתחיל עם 'פוסי' או 'גוגו' ונגמר עם 'דולז'.
התשלום בסוף על הכיף היה לא זול.
כמובן, כשמדובר בכל אירוע שקשור למילה 'חתונה' המחיר מקפצץ לו בחזקות. והרבה חברות של הכלה הבריזו, כי היא גרה בחו"ל כמה שנים. כך ש1,200 שקלים התחלקו בין 7 בנות בלבד. אבל זה לא הציק לי, כמו שהתבאסתי שמרבית הנוכחות היו בנות דודות שלה, שלא ממש בראש פתוח איתנו...
"את נראית לי הכי שובבה", פנתה אליי הסקסולוגית. אני? פתחתי עיניים גדולות דמיוניות ותהיתי ביני לבין עצמי אם כך הדבר.
כמה קלוריות יש בדבר הזה?
בין לבין התפתחו שיחות נשים מצ'עממות ברקע בזמן האוכל ותוך כדי נישנושים.
אנחנו דיברנו עליה שמברמנת בחלונות הגבוהים ועליי שיוצאת לכל מיני פאבים ושותה המון וויסקי נקי. חוץ ממני וממנה, כולן שם נשואות. אחת עם בטן משונה של חודש שישי (העובר קטן ושוקל 60 גרם פחות ממה שהוא צריך והשאר אחרי לידות. השיחות נסבו סביב נושא שתמיד מלחיץ אותי נורא - ילדים. אמאל'ה!!
קרן סיפרה איך בסופרמרקט בתור לקופה המהירה של עשרה מוצרים, הבן שלה צעק לה "אמא, למה אנחנו הולכים לקופה עם הקופאית הכי שמנה??? תראי זו רזה, וזו רזה וזו רזה ורק שלנו הכי שמנה מכל הקופאיות!".
קרן היתה בשוק. "ראיתי שהיא נעלבה", אמרה.
אחת אחרת סיפרה איך בים היא קנתה לבן שלה ארטיק, שהיה לו לא טעים. הבן בתושייה אמר למוכר בקיוסק "תחליף לי לארטיק אחר,זה כמעט חדש, כמעט לא אכלתי". היא מפודחת התנצלה בפני המוכר ואמרה לו - נקנה חדש, אבל הקטנצ'יק התעקש "לא, מה פתאום שתקני, נחזיר לא נגעתי בזה כמעט לא צריך לשלם".
וככה התווכח איתה ממושכות עד שהאדימה ו"לא חזרתי חודש לבריכה מאז", אמרה.
והם המשיכו לדבר על מה שילדים קולטים בלי שנשים לב. ומה גודל העובר האידיאלי. ושהם מתחילים לשמוע מאמצע חודש שלישי, אז "בלי קללות", ובלה בלה בלה. ואני אולי בת 28, אבל זה נראה לי כל כך רחוק ממני!
ובמקום להצית פעמוני שעון ביולוגי, בעצם זה רוקן לי את הבטריות שכבר היו.
טוב לי עם השחלות המרוקנות מילדים שלי. טוב לי עם הביציות השלמות והלא מתפצלות לתא ועוד תא ועוד תא ועוד אחד. בלי בעיטות בבטן וכאבי גב. כיף לי עם הלבד במיטה. כיף לי עם חיי הרווקות. כיף לי עם המסיבות. כיף לי מהחופש.
וכיף לי הכי בעולם להיות זו שחושבים עליה שהיא ה"שובבה" במסיבת רווקות של חברה מהגן.
קריירה
תמיד חלמתי לעשות טלוויזיה. יש מצב שזה קורם עור וגידים. אני בסוג של משא ומתן מתקדם עם ערוץ מוכר מאד. וכמו שאמרתי השבוע לידיד שלי - אם עד היום טענתי שאני סלב סוג ז', יש מצב שאתקדם לסלב סוג ו'.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין