לילות לבנים
בחורה - אישה - נערה שכותבת על מחשבות, תהיות, על גברים, על נשים, על יחסים. על שמח ועצוב. על שחור, על לבן.
בעיקר על מה שקורה לה בלילה לבן. |
| 8/2010
על פלצנות
בא לי להיות פלצנית. כזו סופיסטי-כוסית עם משקפי ספרנית שמבינה עניין.
אני רוצה לגור בבית שעיצב אדריכל שנמצא כרגע בחו"ל, אבל חישב הכל עד לפרט האחרון, כולל את אריחי האבטיה כך שיתאימו למנורה. אני רוצה שהספריה שלי תכיל ספרות שוליים סהרורית לצד עותק מקורי של האמינגווי מחנות יד שניה בפריז וספרים של כליל זיספל. אני רוצה לצטט משפטים משירים של פוליאנה פרנק "הגבר אוהב את המוות" ולהרגיש מתורבתת ומאוחדת עם הישראליות שבי. ואז ללכת להפגנת ילדי עובדים זרים ולהחביא כמה אצלי בבית כי זה הכי 'שיק'. ואז כמובן, לרוץ לספר על זה I always kiss and tell.
מנוי לעתון הארץ זה כמובן חובה ובימי שישי שטופי שמש כמו זה, לקחת את מוסף גלריה ל'אורנה ואלה' ולקורא שם שעות על קפה וסיגריה כמה שהכיבוש נוראי וכמה שהמחזמר החדש של שלמה ארצי נוראי וכמה שהמילה 'נוראי' היא כבר מזמן פאסה כמעט כמו המילה פאסה.
אחר כך לעבוור באוזן השלישית ולקנות כמה תקליטים. אין מה לעשות, פטיפון זה סמל סטטוס ואני מתה לפטיפון. בערב כשבאים אורחים, נארגן ארוחת גבינות, יין ופוטיפורים. היין יהיה עתיק, אך שמור. הוא בטח נקנה מסיור לא מזמן בנאפה ואלי בחופשה משפחתית. הגבינות מסריחות ועם עובש והלחם יוקרתי...כאן אני מתלבטת אם לחם תוצרת בית או לחם שקדים, אגוזים ועגבניות מיובשות של מאפיית בוטיק זו או אחרת. על הגבינה בטוח יהיה עובש וכולם יאהבו את זה. הקינוח יהיה מקרונים ממולאים בכל מיני, למשל מקרון ממולא בשוקולד עם כבד אווז.
מקרון במילוי פטל ורדים
בלילה אני אשן על סדיני משי או כותנה 100 אחוז. כי אני נסיכה.
אבל כרגע אני יוצאת לגלוש במכמורת...אז שתהיה לכולם שבת שלום פלצנית ממני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין