ואז אחרי ארבע שעות שנעו בין ערות לשינה, ראיתי את העננים הכי יפים בעולם. שטיח לבן של מרשמלו-אים, תפוחים, לבנבנים שמהם צמחו עוד הררי מרשמלו לבנים. זה גרם לי לתהות מדוע קוראים לחטיף הסוכר 'שערות סבתא' ולא עננים או 'ממתק כותנה' כמו שמכנים את זה בחו"ל. כעבור כמה דקות של בהייה השמיים התבהרו וראיתי את קו החוף הכי יפה בעולם - תל אביב. החיוך שהיה מרוח לי על הפנים היה רחב כמו הטיילת.
הכי יפה בעולם לא נכתב על בחורה, הוא נכתב על ישראל. עיניה הכחולות הם המים שיש לנו. וגם היא יודעת שבלעדיה אני טומטם :) אבל החיים הם בברלין כרגע, היכן שהזימה נשפכת כמו גראפיטי על החומה, היכן שראיתי שני אנשים מבוגרים רבים על בקבוק בירה בשביל 25 סנט למיחזור עד שהזקן מבינהם נפל על הריצפה בעת המירדף, היכן ששיכורים כבר בתשע בבוקר ברכבת לעבודה, היכן שהמחייה זולה ודירות פאר נשכרות בחצי מחיר מישראל, היכן שהתרבות האלטרנטיבית והמסיבות נחשבת להכי בעולם, היכן שצארלס בוקובסקי ככל הנראה קיבל השראה לחיי הביבים, היכן שהעבודה המדהימה שלי מטיסה אותי על פני כל הגלובוס לפגישות עסקים והיכן שהאהבה שלי נמצאת או ליתר דיוק נמצא יחד איתי.
ב בו בוק בקבוק ובוקובסקי. צ'ארלס בוקובסקי בביקור בברלין
מוזר לבקר בארץ כ"אשת עסקים" עם הבוס והשותף שלו. מוזר להיות אחראית לחברה שניזונה מאחד האנשים העשירים בעולם. מוזר לשחק במגרש של הגדולים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין
