היום רצו לי בראש כל כך הרבה רעיונות לפוסטים. אני שופעת מחשבות וזיוני שכל כרימון לאחרונה. אפילו ללי, שאני חולה לה על התחת המא-מם שלה ברמות קשות, כבר שאלה אותי "איך יש לך כל כך הרבה מה להגיד?". אז לא יודעת. אבל עובדה. וזה עוד יבוא...
היום, שעת לילה, עת מפשפשת אני במגירת התחתונים שלי לאחר מקלחת מושקעת, גיליתי שטיפת מוח נחמדה:
(סטיילינג: חנות ביג טום, שינקין. דוקא החוטינים שלהם יותר שווים)
נכון, זה קצת מטושטש תודות ליכולות הצילום המוגבלות שלי (אישה ומכשיר מכני, למה ציפיתם?), אבל בבירור יש כאן מסע הכפשה כנגד אחד מהשניים: סם קשה מסוג קראק, או לא פחות חמור מכך - החריץ של התחת. כלומר, אלה תחתונים לילדות אמריקאיות שגדלו בגטו בקומפטון או לחילופין רכש המיועד לצפונבוניות מ"גימל", שלא יודעות שתחתונים שקטנים ממך שבע מידות וחושפים אינסטלטורית קטנה, זה הכי קיץ 2005. אבל ניחא. אני פותחת יחד עם האחראים לדבר במסע צלב נגד ה - !Crack. סימן קריאה!
היום, עת רכבתי לי לעבר השקיעה על הקטנוע של האובססיבי, התחשק לי "להתיילד" קצת. הוא מצידו, כבר ברר את כל הפרטים על האחרון שיצאתי איתו. חיפש באינטרנט, מצא תמונות שלו, צחק על הטעם שלי בגברים ובקיצור היה פסיכו אובססיבי כהרגלו. אני לא נותרתי חייבת, וצחקתי על הרוסיה שהוא זיין. קצת כי אין מה לעשות, תמיד יש קנאה גם אם מינימלית וגם סתם כי חברה שלי א' אמרה שהיא דיברה איתה פעם בטלפון בעניני עבודה והיא נשמעה לה כמו "סטלה המגמרת" מאסקימו לימון.
רמזור אדום. אני מתחילה ללטף אותו מתחת לבגדים ואומרת לו בטון שטותי וילדותי כמו שרציתי "דה, דה. קח אותי פה, דה!!". רמזור ירוק. נוסעים. המשכתי "אני רוצה אותך, פז'לסטה...דה! עכשיו!!". ייתכן שגם הגיתי "ליברמן" בשלב כלשהו...ועוד כל מיני בליל של מילים ברוסית, שלימדו אותי כמה חברות. הוא צחק ואני שאלתי "להמשיך? מגרה? נייט?". אז הוא אמר שאני והוא כל כך מתאימים כמו שאנחנו עד ש"אין צורך במשחקי תפקידים". אחר כך הוסיף שהוא בכלל בעד מבטא לטיני...
בין לבין אני מזמזמת כמו טינאייג'רית בת 12 את החדש של ביונסה Irreplaceable. לא ברור למה, אבל נדלקתי. אולי בגלל המילים ובגלל שזה שיר על פרידה וניפנוף גבר בצורה מעצימה משהו...
"To the left, to the left, evrything you own in the box to the left"
לאחר כמה שעות אני מקבלת אי-מייל ממנו:
"איפה בא לך לראות את ההופעה של ביונסה?
גרמניה, שוודיה, נורווגיה, אוסטריה, שוויץ, צרפת, בלגיה, פורטוגל, ספרד או
אנגליה?"
בחרתי אנגליה. חשבתי שהוא מתבדח..
ההודעה הבאה:
"הטיסה עצמה, של אל על, יוצאת ביום ראשון, 3 ביוני, בשעה 17:55 לשדה התעופה סטנסטד וחזרה ביום רביעי, 6 ביוני, בשעה 23:05, גם כן מסטנסטד. המופע עצמו הוא ביום שני, 4 ביוני, בשעה 19:30 בוומבלי ארינה, כמה דקות נסיעה ברכבת תחתית ממרכז העיר.
כלומר, את מגיעה יום לפני המופע, הולכת לישון, קמה בבוקר ויש לך את כל היום עד לערב, למופע, ולאחר מכן יש לך עוד כמעט יומיים מלאים חופשיים: יום שלישי כל היום ויום רביעי עד בערך שמונה בערב, שתצטרכי לנסוע לשדה התעופה.
מלון אזמין לך את אותו המלון שהייתי בו לפני כמה שבועות, מלון קטן ונחמד, שתי דקות הליכה מצומת הרחובות אוקספורד-ריג'נט, הכי במרכז שיכול להיות. חדרים קטנים וחמודים, אחלה מקלחת, עם טוש מסג' כזה, טלוויזיה ליד המיטה, נקי, ממש בסדר.
אני אשלם לך על כרטיס הטיסה – 530 דולר, על המלון – 1522 שקל, על הכרטיס למופע – 41 פאונד (זה מה שנשאר) ועל הנסיעה באוטובוס משדה התעופה למרכז העיר ובחזרה לשדה התעופה – 20 פאונד.
מה שנשאר לך זה בסך הכול אוכל ושטויות קטנות, קפה וכאלה, אפילו נסיעות לא תצטרכי כי המלון נמצא במרחק רגלי מהכול – בערך אותו מרחק מהמלון שהיינו בו ביחד, זוכרת? דקה הליכה מכל מקום במרכז העיר".
אמאל'ה. ומה אני בדיוק אני אמורה לעשות עכשיו?? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין