לילות לבנים

אתמול הרגשתי כמו בסצינה מהסרט "הקיץ של אביה".

בסרט ישנו קטע, נוגה במיוחד, בו לאביה יש יומולדת. אמא שלה מכינה שולחן, גדוש מטעמים וכל טוב שמחכה יחד עם אביה ואמה לחגיגה. אביה יושבת, חולפות השעות, הערב יורד והחברים לא מגיעים. אביה מרגישה גלמודה, מוחרמת, בודדה בעולם ולבד.

הסיפור של אתמול גרם לי להבין (שוב) למה אני מסתדרת יותר טוב עם גברים מאשר נשים. מילה של אישה, זו לא מילה. לפחות של הנשים שאני היכרתי בחיי.

אז מעשה שהיה כך היה:

קבעתי עם א' שנפגש. למעשה שריינתי את הפגישה הזו מבעוד מועד, כי אתמול היתה לי הבחינה האחרונה בסמסטר א' והתחשק לי לראות אותה. רציתי מקום ליד הבית, כי אני עדיין לא בשיאי מבחינה בריאותית. מקומות הומים וצפופים מדי ממש לא התאימו לי.

לאחרונה התחברנו אני וא' עם בחורה שלצורך העניין נקרא לה "פרחשייפל'ה" - שילוב של פריחה ומכשייפל'ה. אז הפרחשייפל'ה הזו, בת 24, בחורה יפה מאד שאוהבת לדבר על כמה שהיא מא-ממת, אבל  יותר משהיא נאה היא רעה כמו אמא של שלגיה, החליטה שהיא רוצה לצאת לפאב שנקרא אברבוך. כידוע, מדובר במקום הומה אדם שממש לא השתלב לי טוב עם הרעיון של לשתות דרינק בקטנה ליד הבית.

א' לא רצתה לצאת איתה. אבל פרחשופה (נגוון קצת) איימה עליה "אם את לא יואת איתי היום, אני לא מדברת איתך יותר. לעולם". מאד מאיים, ומאוד מפחיד את א' למרות שלי זה נשמע מגוחך לפחות כמו פרק 1,236 מטלנובלה "מכפשות (ע"ר)".

בדיעבד הבתרר כי פרחשייפל'ה השתמשה בא' כדי שהיא תוכל לפגוש את אחד האקסים שלה שם. השתמשו בא' כמו בסמרטוט רצפה, וכפי שייתברר בקרוב, גם זרקו אותה לביבים. אבל זה תכף.

א' יצאה, ובמקביל אני יצאתי עם "המסקרן" למקום סולידי וקל"ב. היה ממש כיף, המוזיקה היתה מעולה והיו שם אנשים יפים. גם ה"מסקרן" היה יפה, ואני מצידי קלטתי מבטים לכיווני. "עושים לך עיניים", גם הוא איבחן. אבל סיננתי אותם. התעלמתי באלגנטיות. אני לא אוהבת לחלק מתשומת לב שלי לאחרים על חשבון האנשים שאני איתם. "חברה שלי צריכה להגיע מאוחר יותר", אמרתי לו. הרי א' מצידה והבטיחה לי שכמו סינדרלה, ב12:00 היא משחקת אותה ב"אוסקר-קליפ" של כאב ראש ומתחפפת לכיווני כמובטח.

אבל א' לא באה. וכיאה לחוק מרפי, היא נדפקה בגלל זה. בהתחלה כל כמה דקות א' עוד שלחה לי אס.אם.אסים "נו תבואי....כיף פה. איתמר גם בדרך". איתמר, איתמר...שישכבו כבר ויגמרו ת'סיפור אבל בינתיים, נו באמת. גם איתמר שלח לי הודעות "את מפסידה את א' רוקדת בוגי". על הזין שלי. לי יותר כיף.

ידעתי שא' לא תגיע. והתאכזבתי ממנה מאד. כנראה שקל להגיד לי "לא".

מאוחר יותר היא אמרה כתירוץ שמכשייפל'ה לא הרשתה ללכת ולהשאיר אותה לבד (עד שהאקס שלה יגיע). אבל זה מה שיפה בעולם שלנו, כי כמו שא' הבריזה לי, כך אחרי כמה זמן היא גילתה שמכשייפל'ה נעלמה לה עם מר בחור. בלי לומר לה שלום. היא לקחה את האקס ואת המטרייה של א' והותירה אותה לחזור לבד במונית ובגשם מסמורטטת. לא' נגמרה הבטרייה בפלאפון, כך שהיא לא יכלה לברר איפה המכשפה נעלמה. רק כשנטען הפלאפון היא ראתה הודעת טקסט: "הלכתי. ביי". ואיתמר? אותו הידיד עם פוטנציאל לסקס עם א' היה שיכור מדי בכדי להבין שהוא צריך להסיע אותה או לדאוג לה באיזשהי צורה. חוץ מזה, שהוא גם רצה להישאר ולמזמז טוסיקים של בחורות בעוד א' רצתה ללכת. לא היה לו סקס שנים. למזמז ישבנים לבושים, זה ההילוך הכי גבוה שהוא הגיע אליו ב-6 השנים האחרונות.

אז בסביבות 02:30 בלילה א' כבר בבית. אני עם המסקרן. היא כמעט ובוכה לי בטלפון, שנטען מחדש, ורוטנת עד כמה היא פגועה וכועסת. ואני שלפני כמה דקות הרגשתי נבגדת על ידה, לוקחת את הדברים שלי ורצה לארח לה חברה ולהיות לה אוזן קשבת. בסוף גם נשארתי לישון כי קשקשנו עד 06:00 בבוקר.

וזה גבירותיי ורבותיי נקרא אהבת חינם.

מסכן המסקרן שליווה אותי לא', יום שישי הוא יום עבודה מבחינתו והוא היה כל כך עייף, שכל מה שהוא קלט משיחת הבנות שלנו היה את א' במונולוג פראי: "בלה בלה בלה עשיתי היום פן. בלה בלה בלה איתמר. בלה בלה בלה סקס..ידה ידה כלבה".

אתה מנקר? תעמוד חמודי. כמו בצבא.