לילות לבנים

לפני כמה ימים הייתי עם א' בים. לא ממש השתזפנו, כי עד שנזכרנו ללכת היה כבר אחר הצהריים.

אני הייתי עצובה מאד וא' היתה חמודה ומנחמת.

הגענו ופרסנו את מטלטלינו בקרבת קו המים. כצפוי, לאחר שחבורה של גברים בהתה לנו בתחת (א' כיסתה את שלה, אני לא התייחסתי), הפסקנו לדבר והתמכרנו לתחושה. לשמש החלשה. להקלה.

יש משהו מאד מרגיע בים, ולא משנה באיזה שעה אני שם. במשך היום הגלים מרגיעים אותי כמו תרפיה נעימה למוח. בשעות הלילה הים הופך למיסטי ומכושף. הוא מעביר ריגוש רומנטי וקסום בו זמנית. לפעמים גם ריגוש ממש מפחיד.

ואז, בתוך כל התוגה שהייתי שרויה בה, הבנתי. לא משנה מה קורה לי בחיי, עד כמה אני בדאון או עד כמה אני בהיי. הים תמיד יהיה שם. הגלים. הקצף. החול. הרעש של הפססססססס כשהמים מלטפים את החוף וחוזרים חזרה. בכל הלך רוח שלי, שבסופו של דבר ייעלם יום אחד ביום מותי, הרי שהעולם יישאר כשהיה. הרבה אחריי יהיו צדפים שבורות על החול, אבל במקום לכתוב איתם נורמה, תהיה שם ילדה אבודה אחרת שתכתוב את שמה.

וזה נשמע אולי עצוב, אבל בשורה התחתונה זה מנחם. וזה עשה לי טוב. ואפילו כמעט חייכתי.

לא ברור איך הוא הבין שאני אוהבת לטפח את השיער. אה שכחתי, אני אישה. נו טוב. כנראה שמישהו הדליף לו את זה, אז לאחרונה תיבת האי-מייל שלי מוצפת בהודעות מהסוג זה (שמו המלא של הספר, סליחה מעצב השיער, שמור אצלי):

"שיער ארוך נחשב היום ליותר אופנתי מתמיד" מבטיח לך מעצב השיער ז' שחזר לא מזמן מצילומי קולקציית שיער שנערכה בהונגריה בהשתתפות דוגמניות מקומיות .  

"השנה הנטייה היא לשמור על האורך הקיים בשיער וליצור בו לפי הנתונים הקיימים  את האופנה בהתאמה מרבית על פי מבנה הפנים ומרקם השיער . שיער ארוך נחשב מאד ומתמיד לרומנטי , מראה צעיר ובעיקר מאפשר לשמור על "לוק"  בהתאם למציאות הקיימת אותה ניתן לשנות בכל פעם מחדש וליצור מספר תסרוקות ועיצובים שיתאימו לאירועים מיוחדים וכיו'. שיער ארוך ושופע זה הטרנד המעודכן בכל אירופה וגם בארץ אנו עדים לשינוי שנוצר בתפיסת אופנת השיער .  פחות שינויים דרמטיים ו/או משמעותיים ויותר התאמה לנתונים הקיימים יעניקו לכל אחת מראה מעודכן צעיר והרגשה של בטחון ונינוחות ".

אז אחרי שהפנמתי הסתכלתי בראי, ו..וואלה! הי, יש לי שיער ארוך!! ורגע..."רומנטי"? חופשי רומנטי (נורמה = רומנטי בגימטריה). המממ...

אבל שניה. מה זה אומר "בהתאם למציאות הקיימת"? טוב, פה נתקלתי בבעיה. מה זו מציאות קיימת? עכשיו המציאות שלי קיימת? רגע, ועכשיו? האם המציאות שלי היתה קיימת אי פעם? אולי אנחנו חיים בתוך המטריקס ואני מחוברת בצינורות האכלה לפופיק ביקום מקביל?? אמאל'ה. נפלתי על ספר פילוסוף. בוביק, אל תתפלסף לי על השיער שמעת?

בכל מקרה, שמחתי לשמוע שאני הולכת יד ביד עם הטרנד האופנתי באירופה. אולי זה הופך אותי לקורבן אופנה? ממתי אני קורבן??

בכל מקרה הוא צודק מר ז'. כמו שימשונה הגיבורה, אני הולכת בתחושה של ביטחון ונוחות. בחצאית לבנה וגופייה שחורה אני הולכת לעוד משמרת בצעדי עינטוז קטנים שמקפיצים את שובל החצאית לכל מיני כיוונים. יש לי שיער ארוך, מי יכול עליי??

זזתי לעשות קרחת כמו לבריטני...צ'או!