לילות לבנים

בעת ליקוק עצבני של כף ידי השמאלית

מחר אני והחתולה שלי מתאחדות שוב.

התגעגעתי אליה. ברגעים אלה ממש היא מתאוששת מניתוח עיקור. במשך שנתיים התנגדתי לעקר אותה. מעולם לא הייתי חתול ולכן אני לא מקבלת את הטענה הרווחת, כי יללות החתול בעת הייחום נובעות מכאבים. זה בולשיט. לאוזן האדם זה מציק, אך להם לא. עבורם זה קול טבעי לגמרי.

כעת, מאחר ויש לי שותפה להתחשב בה, שאינה מסכימה לקולות, לא נותרה ברירה והקטנה שלי לא תוכל להביא צאצאים לעולם. וזה חבל ויורדות לי דמעות בגללה, כי היא יפייפיה וטובה ואוהבת. אוהבת אותי.

גם לה מגיע להיות אמא. ואני לא אלוהים.

יום שישי בערב, נורמה, אחות של נורמה וחברה - ר' "המא-ממת", יוצאות לסיבוב בארים תל אביבי עד השעות הקטנות של הלילה.

ר' היא טורפת גברים סידרתית ובאופן תמוה, עושה את זה מתוך כוונה למצא חתן. פניה נאות מאד, קצת מלאה (עקבים של 15 סנטימטר בדרך כלל פותרים את הבעיה), בת להורים עשירים מאד והכינוי שלה בקרב גברים הוא "שטן" כי מה לעשות, היא ביץ' אמיתית.

ר' היא מסוג הבנות שיודעות מהן רוצות בחיים. למען האמת, היא לא באמת יודעת מה היא רוצה אבל נדמה לה שכן, היא מחפשת את מה שנכון "על הנייר" -טייס, עו"ד, רופא, ברוקר בבורסה, סלב או בן של, אה והוא חייב להיות עתיר ממון ומעל 1.84. למה? ככה.

ואכן, עד לא מזמן יצאה ר' עם סלב צעיר ומוכר מאד בארצינו. היא יצאה איתו רק כי היה מפורסם וכי התחשק לה להופיע במדורי הרכילות מדי פעם. והוא יצא איתה כנראה, כי היא מצטלמת טוב. "היית מאמינה שאני, אני ר' המא-ממת אצא עם כזה מכוער?", היא שאלה אותי ופרצה בצחוק בלי להניד עפעף. והוא הסלב המסכן, בחור מצחיק ושנון, היה מאוהב בה עד כלות. הוא בן אדם חכם ורגיש ובאמת מותק אמיתי שלא נעים להגיד, כי היא חברה שלי וזה, אבל מגיע לו יותר. הוא גם קנה לה כלב מעצבים קטן ב1,000 שקל ליומולדת (לא שלה, שלו).

באותו יום שישי הייתי בארוחת ערב עם ההורים אצל משפחה של שושלת טייסים - הסבא ז"ל, האבא והבן -א' כולם טייסים. באופן לא מפתיע הכירה ר' את הטייס הצעיר..."אחותי, בואנה הוא מהמם, איך את לא יוצאת איתו?". הסברתי לה שמדד החיפוש שלי שונה משלה ולא הולך לפי קטגוריות. מה גם שאת א' אני מכירה מהחיתול וזה ירגיש כמו גילוי עריות.

"למה את לא יוצאת איתו?" החזרתי לה. "כי האקסית שלו יוצאת עם אחי הגדול. זה בלאגן".

ממתי הפך מנגנון הסינון הצבאי למנגנון הסינון הנשי? (תהייה נוסח עירית לינור)

"היית מאוהבת פעם?", שאלתי את ר' במהלך טיולנו הלילי מפאב לפאב. למען האמת, חשבתי שהיא תענה תשובה הפוכה. "כן", היא ענתה להפתעתי. "הייתי מאוהבת בחבר הראשון שלי, אז הוא היה בשייטת, בזה שעכשיו נמצא בטיול עסקים באפריקה ובעוד שניים....", שלמען האמת לא עניינו אותי מספיק כדי לזכור.

"תגידי, יש מצב שתצאי עם מישהו שאין לו כסף/ ירושה או בדרך לעשות הון?", תהיתי בקול רם. "לא" היא ענתה בלי למצמץ. "למה?", הקשיתי. ואז הגיע הסבר מופשט למדי לבעיה מורכבת למדי מפיה של ר': "זוגיות היא משוואה. אני מביאה למערכת היחסים X והצד השני מביא למערכת היחסים Y. אם אין Y אז לא יהיה Z. הבנת?".

לצערי, זה היה כל כך מטומטם ש-כן. הבנתי.

זה די ברור שר' לעולם לא תהיה מאושרת. אני כבר רואה את העתיד שלה - היא ובעלה העו"ד גרים בבית עם בריכה וג'קוזי. פעמיים בשנה הם מקיימים נשף מלכותי לכל השותפים שלו במשרד ונשותיהן בעשירון העליון. הוא בוגד בה עם המזכירה הפריחה שלו וגם עם שתי חברות שלה מהקאנטרי קלאב. כשהוא לא בבית והיא לא בקניון, היא יושבת בגינה, משתזפת, מעלעלת בעלון החדש של מנתחי הפלסטיקה ומצקצקת בשפתי הבוטוקס שלה בנחת. אהבה לא תהיה שם. אבל כנראה שלא כולם מחפשים אושר כמוני, יש מי שעושר מדבר אליו יותר.

הקטע המשעשע באמת בסיפור, הוא שמתחילים איתי יותר ממנה בפאבים והיא ה"מא-ממת" לא רואה את זה כל כך בעין יפה (אני קולטת אותה מעקמת ת'פרצוף שלה). אבל אליה וקוץ בה, אם לא הייתי נראית טוב, היא לא הייתה יוצאת איתי...אני ממש מרגישה ברת מזל (NOT).

משחקי ל(י)שון

ממתק: "ממש כיף לי איתך. את בכלל לא נמאסת עליי".

נורמה: "איזו מחמאה מרגשת..אני לא נמאסת עליך, הא? גם אתה נסבל, מאמי".