זה יישמע קצת מוזר לאוזן בלתי מזוינת אבל - איזה כיף היה לי היום במשרד הפנים!
עזבו אתכם משטויות, מרטינות חוזרות ונשנות על פקידי ממשלה ובירוקרטיה - מדובר בדיעות קדומות. אני גיליתי מחדש את בנין קרית הממשלה בתל אביב ואשכרה נהניתי!
מזה שנתיים שנורמה מהלכת בעולם הזה נטולת זהות. ארנקי נגנב או אז, ביום חשוך ואפל ואיתו תעודת הזהות מגיל 16. ואני, עצלנית, לא מצאתי את הזמן ללכת לחדש את הת"ז. היום הציק לי אבא שלי -"נו, יא רומניה. צ'ה פה צ'ה? מה עם הדרכון האירופאי שלך??" והקפיץ אותי בשעת בוקר נעימה לקריה.
אז מסתבר שהרבה מים זרמו בצינורות מכונת הקפה של משרד הפנים בעשור האחרון מאז ביקרתי שם. הכל כל כך משוכלל וחדשני - מדרגות נעות ונאות, ריצפה מבריקה, תאי שירותים בכל פינה וגם חנויות. ת-ע-נ-ו-ג!
עברתי בידוק בטחוני, חיכיתי בתור לקבלת מספר לתור האמיתי ולפתע חשכו עיני. אבוי - קיבלתי פתק עם מספר 247 כשבתור היה 201. שיט. עכשיו לחכות שעה פלוס זה די מבאס. עם זאת, התיישבתי לי בניחותא על הכסא מהפלסטיק, הוצאתי ספר שירים של יורם טהרלב "הנשיקה הראשונה" וחיכיתי בסבלנות. לא הספקתי לעלעל באמת, כשהבחור שלצידי פנה אליי - "את יודעת שאת צריכה למלא את הטפסים, אחרת תאבדי את התור שלך". וואלה. תודה לך איש נחמד. החזרתי את הספר חזרה, ומילאתי את הפרטים. חוץ מתעודת זהות, היה עליי להוציא גם תעודת לידה ואזרחות.
חזרתי לשבת ושוב אותו בחור פונה אליי - "יש לי שני פתקים ל225 ול-226. אני לא אזקק לשניהם. רוצה אחד?". בראש שמעתי את מלאכי הכנסייה שרים - ה-ללויה! בטח שלקחתי. הבחור היה מבסוט. שאל אותי בזהירות אם אני אהיה באיזור אחר-כך ועניתי שלצערי אני ממש ממהרת ולא נראה לי. תודה לך בחור זר על טוב ליבך. כשאנפוש לי בארצות אירופה הקרות, אזכר בגם לך יש חלק בזה. או שלא.
כמה דקות מול פקידה חייכנית (באופן חריג) והוריי - לנורמה יש זהות. אני קיימת.
אז ברוח הדרכון האירופאי שבדרך, ומאחר ובקרוב אהיה בת לממלכת הקוריצות הצ'אוצ'סקית שבאיחוד האירופאי, החלטתי לפנק עצמי בעוגיות ריבה דמויות כוכבים, בדומה לכוכביו של הדגל הכחול-צהוב.
ויוה רומניה!
והרבת זרעך כמספר הכוכבים בשמיים
שימו לב לשיר חמוד ותמים מתוך הספר "הנשיקה הראשונה" של יורם טהרלב:
פצעי בגרות
אסור לנגוע
אסור לגרד
אסור לפוצץ
צריך להמתין,
זה ייעלם מעצמו עם יחסי המין.
אני מוכרח למצוא לי חברה במהירות
אבל מי תרצה אותי -
עם כאלה פצעי בגרות?
ועוד שיר:
הנשיקה הראשונה
מה עושים עם הלשון?
מה עושים עם השיניים?
מה עושים עם הנשימה?
מה עושים עם השפתיים?
את הכל השארת עליי
ועצמת את העיניים.
ואחר כך עוד שאלת:
זה הכל?
זה מה שאני יכול.
גברים גבירותי, גברים
גברים שונאים קניות מכל סוג כמעט. למעט אולי גאדג'טים שלעולם לא ישתמשו בהם כמו משקפת, סוגר ואקום ליין, מד טמפרטורה/ כוח/ עומק ומחשבון ממוגנט עם לייזר.
אז בננות, כשאתן שולחות גבר לקניות בסופר לקראת הכנת תבשיל, נניח פסטה ברוטב שמנת, לעולם אבל לעולם אל תצאו מנקודת הנחה, כי הוא אכן מבין הוא על מה אתן מדברות. מי אמרה גברים ממאדים נשים מנוגה ולא עלתה על חללית לכיוון מאדימה?
לדוגמה, בבקשכן מבעל הטוסטסטרון 'שמנת', הדגישו כי מדובר בשמנת לבישול או שמנת מתוקה. אחרת, תדהמו לגלות בשקית - שמנת חמוצה. או למשל, בבקשכן ממר-בחור 'אגוז מוסקט', ודאו כי הגבר הנ"ל אכן יודע שלא מדובר באגוז שלם, רחמנא ליצלן, כי אם בתבלין.
הערה אחרונה - בנות, הקפידו לא לשכוח כלום. אין מצב שהם יודעים להשלים את החסר...וכך תגלי עצמך ללא בצל, שום או פרמז'ן.
ועדיין, לא ברור איך בתנאי שדה כאלה, אבל הפסטה יצאה טעימה לאללה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין