לילות לבנים

חיטטתי קצת בניירות שלי. אתם יודעים, לכל אחד יש מחסן קטן בבית, שמזכיר קצת סליק מקום המדינה עם פיצ'פקעס, ניירות ושטויות. אז מצאתי מכתב מגיל 17, מכתב אהבה. הוא נשלח אליי על ידי ג'ואי, יהודי אמריקאי שהכרתי דרך חבר משותף. ג'ואי הגיע לארץ משיקאגו בגיל 21 כדי לעשות עלייה ולהתגייס לצבא הגנה לישראל. הוא בקושי ידע עברית, למד באולפן ולקח קורסים באוניברסיטת תל אביב. למרות שהתקשה בשפה, הוא כתב לי בעברית של מתחילים מכתב ממש חמוד. וגם באנגלית.

בתום שנה של היכרות הוא הביא לי אותו עם זר פרחים, ואני זוכרת שהייתי מאד גאה להכנס עם הזר הביתה ולהשוויץ בפני ההורים על המחזר המשקיען שלי. מי ידע ששנים אחר כך זרי פרחים ישמשו במקרים של פיצוי של עוגמות רגשיות ולא כמחוות רומנטיות?

בכל אופן, את ג'ואי, למרות המכתב, לא רציתי כחבר וכנראה ששברתי את ליבו. נשארנו חברים אחר כך בכל מקרה. תמיד אזכור אותו כבחור הראשון שהרכיב אותי על אופנוע. והראשון שצילם אותי בהתלהבות...(הוא למד צילום).

הנה השיר בעברית (שמי לעת עתה מצונזר):

פרח נורמה

היא תמיד במוח ואין לי מספיק כוח

אני פשוט מפחד ונותן לה ורד

איזה נחמדה היא. תהיה חברה שלי?

זאת עוד לא יודע ופשוט מתגעגע

אני אפגוש אותה ואראה אם גם רצתה

ואותה אני רוצה לנשק

כי לי זה ממש מתחשק

שיר נוסף באנגלית:

SHE

When i was young

I wrote this song

I worked all day

And banged the gong

Then I met you

And I am glad

Because no more

Am I so sad

I got a gift

She kissed my soul

She fixed me up 

She filled the hole

That in my heart

All that was gone

Was that preety flower

Her name - Norma

After all this time

Comes the hard part

The question is-

Will she break my heart?

ג'ואי לא הסתדר בארץ. הוא לא הצליח למצוא עבודה נורמלית מעבר למתמחה בחנות צילום או אישה יהודייה כשרה. אז בתום שלוש שנים הוא חזר לארצות הברית והתחתן עם ויאטנמית. אפילו פגשתי אותם בטיול בארץ לפני כשנה. גם היום, הרבה שנים קדימה, אני עדיין מקבלת ממנו הודעות באי-מייל. תמיד תישאר לי אליו פינה חמה בלב.

והנה אני שרה לו בחזרה:

ג'ואי, ג'ואי קאם הום!! נה נה נה נה נה נה נה נה נה....