לילות לבנים

את נכנסת לפאב עם חצאית קצרה וחולצה מחמיאה ללא מחשוף. טרף קל לציידים חובבי הרגאיי ומוסיקה דרום אמריקאית. אין ספק, ה'קלרה' הוא מקום שמח. מקום שבו החטאים פוגשים במאווים והים לוחש מילות אהבה או זימה בין כוסות היין.

אני מובילה את החבורה אל רחבת הריקודים בחיפושינו אחר כסא. "ערב טוב", פונה אליי תואם רן דנקר, רק בגבוה. כולו מחויך ומשדר בשפת גוף סליזית בואי נרקוד צמוד, צמוד. אני מחייכת אליו חזרה, חיוך רחב עם הרבה שיניים אבל ממשיכה קדימה ומתחמקת באלגנטיות מנסיון כושל לעטוף אותי בסוג של חיבוק. בתוך הרחבה האנרגיות לוהטות. חם, חם מאד ואנחנו מנסים לצאת החוצה, אבל נעטפים בגופות לוהטים כמו באיזה סצינה של מחול עבדים. כולם מזיעים רוקדים, מחבקים ונוגעים בך. קליפ של בריטני ספירס, בחיי.

אחר כך מחפשים מקום לשבת. בלתי אפשרי, הכל צפוף. אנשים מתגפפים מימיני, זוג רוקד סלסה בחושניות משמאלי. לבסוף, מתמקמים ככה בערך בין הבר לכורסאות. ואז מגיע הצמא, הו הצמא ולא למים. משהו אחר ירווה את צמאוני הלילה. והנה אני אוחזת חזק, חזק בכוס היין שקיבלתי "על חשבון הבית". הברמן בחור נחמד ונדיב. אבל הלילה אני לא משתכרת, הבטחתי לעצמי. מספיק נזקים זה עושה וחוץ מזה, אני קשורה מאד לכבד שלי, חבל לאבד אותו בגיל כל כך צעיר.

אני צועדת לכל הכיוונים, גם רוקדת עם עצמי וחושבת על כלום. החבורה שקעה בשיחה מתישה ואני בצד רק אני והמוזיקה. מסביבי אני מזהה את העיניים. הן רעבות לטרף. בוחנות, מפשיטות אותך במבט. ידיד שלי המכונה כאן 'אורי' בדרך, אני בטוחה שזה ירגיע את הרעב מסביבי אבל עד אז אני כמו כיבשה בכלוב כשלצידה גדר פרוצה.

אחד מציע סיגריה. אחר מחמיא על החצאית והרגליים. הנה קפירינייה עושה דרכה לכיווני (ואני מסרבת). בימינו אין סוף לשיטות..אחד צועק לבחור שאיתנו, חברה של ח' - "אולי תשאיל לי אותה? אתה אחד ויש איתך שלוש בנות" ומצביע עליי. אני מתעלמת. הברמן מוסיף להוציא שתייה ואני לא מתכוונת לשאתה לבדי. זה עול כבד מדי.

ממשיכה לרקוד על רצפת הדק, והם מדברים ואני שותקת. רק מחייכת ונעלמת. כמו אבקת פיות. טינקרבל, איפה את?

אחר כך כשהגיע אורי ידידי היקר הוא טען בפניי ש"את יודעת שאת סנובית. אבל אני מת עלייך". נכון אני סנובית. אין טעם להיות נחמדה בלי מטרה. אחרי הפעם ההיא שבה הייתי נחמדה סתם והואשמתי בהולכת שולל של תייר מארצות הברית, החלטתי להיות ברורה וחדה במסרים.

אין ספק. תל אביב היא בופה לחטאים. בתל אביב יש סקס לא אהבה. סקס בנמצא כמו זבל למי שפנויה ומחפשת (רמז- לא אני). צריך רק להצביע ולבחור. במקרה שלי לא צריך אפילו להצביע, הם באים לבד. כמו נמלים לדבש, הם נופלים למלכודת. וכמו נמלים הם גם טובעים בה.

נורמה ביץ'.