| 6/2007
ים יבשה
ארבע בנות, גרציות נעימות מראה שוזפות את עורן תחת שמי תל אביב בחוף גורדון. האחת עם בגד ים תכלת (אני), אחרת עם בגד ים בהיר (שותפה לדירה), חברתי הטובה א' עם בגד ים חדש ומפוספס ("רק ב60 שקל, אחותי") והרביעית נותרה לבושה בחצאית אביבית וכובע של מדמואזל כפרית.
החום מייבש אותנו כל כך ומדי פעם אני וא' טובלות בים הסושי - אצות, עוד אצות ולקינוח חלקיקי אצות עטפו אותנו מכל הכיוונים וגירשו אותנו מהר מהצפוי מהים. סושי אוכלים לא מתרחצים בו.
אז כמו בפרק סטנדרטי של 'סקס אנד דה סיטי', השיחה נסובה די מהר לכיוונים מעניינים. שתיים מהבנות סיימו רק אתמול שתי מערכות יחסים קצרות. אחת נוספת, א' הולכת לסיים את שלה עם מר-בחור הלא ברור, שמרוב ששורפות לו כוויות שמש מהים לא עומד לו ממנה. "יש מצב שהוא הומו", היא אומרת. ימים יגידו. לדעתי הכוויות שיתקו אותו. זה הגיוני אצל גבר בריא בשלהי שנות ה-20 לחייו?
בהמשך רציתי לעודד אחת מהן, זו עם החצאית שאני פחות מכירה, אבל יצא שכנראה קצת הגזמתי. מסתבר שגם לקטילות על בחורים סוררים יש גבול, הגם כשמדובר בסטוצון אנמי בן 3 שבועות. הבחור של הבחורה עם החצאית, שחקן שחמט חובב (שמשום מה משחק רק בים ביום שבת), היה פחות מ1.70. אז אמרתי לה כדי שתרגיש יותר טוב "אה, אז היית אומרת שהוא גמד. למה לא אמרת קודם שיצאת עם דרדס?". היא חייכה, אבל א' דחפה לי מפרק לצלעות ואמרה שכרגיל הטאקט שלי הלך לאיבוד, עד לא קיים בכלל.
אחר כך השותפה שלי דיברה על הדיכאון של לפני היומולדת 29 שלה...דיכאון יומולדת זה מאורע מפורסם בקרב בנות המין הנשי. אני סובלת ממנו כבר מגיל 18, אבל בקטנה. הפתרון לזה אגב - מתכון משובח של טראפלס שוקולד, הממתיק את הנפש ומחיה את השנים. היא אגב, כנראה כבר לא תראה עוד את "הילד" בן ה-23 שיצאה איתו מזה כחודש. (כצפוי), שכן זה היה גם כך כמו בשירו של פיל קולינס - "כנגד כל הסיכויים". הוא התמזמז עם האקסית שלו בשבוע שעבר, הם לא שכבו, אבל בימינו גם להחלפת רוק אקראית יש משמעות, כך שלבטח עם האקסית. אז עכשיו יש לו עוד אחת שהיא איקס.
פתאום, עברנו לדבר על ילד אחר, בן 10 שהלך לאיבוד בים. המציל קרא בקול "אבד ילד, נתן לוי, בן 10 הלובש בגד ים תכלת. כל מי שמוצא אותו, אנא הגיעו לסוכת המציל". שעות ארוכות קרא המציל, וההודעות נהיו תכופות יותר ויותר, כמו צירים. לבסוף, כשרצינו להצטרף לחיפושים, נשמעה הודעה שהחבילה נמצאה.
ילדים אבודים וזכרונות..זכרונות שלי.
פעם אבא התקדם בים והושטתי את ידי בטעות לגבר זר שדומה לו מאחורה. הלכתי איתו כמה שניות עד ששנינו הבחנו שאינו מקורבים, כשקראתי "אבא תראה" והצבעתי על משהו באופק והוא חייך אליי ואמר "אני לא אבא" ונבהלתי. פעם אחרת בגיל 3 הלכתי לאיבוד בניו-יורק. התחבאתי בין הקולבים בחנות בגדים ואמא שלי היתה בהיסטריה. אבל עזבו ללכת לאיבוד בטעות. המקרה הכי חביב ארע בכלל בגיל 5 כשהחלטתי שדי, הגיע זמן לברוח מהבית. לקחתי את המזוודה הקטנה הוורודה שלי, שמתי בה את כל הברביות שיכולתי להכניס (פלוס בגדים, כי יותר חשוב שלהן יהיה חם בלילה מאשר לי) וטרקתי את הדלת מאחוריי. ה"מרד" החזיק מעמד שעה בערך, עד שאבא שלי חזר הביתה, ראה אותי יושבת זעופה בחצר שלנו על הנדנדה ושיחד אותי בחביתה כדי להכנס הביתה. אין כמו החביתה של אבא ועזבו אתכם מאידיאלים.
יום הים נגמר אחר הצהריים. נותרנו אני וא' לבדינו על החוף. לקחתי את כובע הבוקרים שלה ופשוט נרדמנו לחצי שעה. בריזה מלטפת, שמש נעימה, קולות מהפנטים של שאיבת נרגילה לריאות וכדור בתזוזה במשחק מטקות.
אפרופו טאקט,
יש מצב שהמישפוחה שלי מנדה אותי לחלוטין מהירושה, ובעצם בכלל. תבינו, אני אמנם קטנה וקומפקטית, אבל נלחמת כמו נמרה. זה לא ממש עזר לי אתמול, כשהממתק חטף מידי את הפלאפון והתקשר לאמא שלי. "הי זה ממתק, חבר של נורמה", הוא אמר ושאל "תגידי, את לובשת תחתונים?". אמא שלי בהלם. אני מתקשרת כעבור דקה לכבות את השריפה, אם זה אפשרי. אמא מתלוננת שקר לה ליד הים ואז בטעות נפלט לי "עומדות לך הפיטמות? אם קר לך תלבשי תחתונים". לסיום הסאגה ההזויה, שולח הממתק אס.אם.אם לאבא שלי: "אבא אני בהיריון". בתגובה אבא שלי שולח אליי חזרה תשובה "גם אמא". אמא צוחקת אבל תוהה אם שתיתי. עניתי שלא. אז היא שאלה אם עישנתי. עניתי שלא (וזו האמת). לא בטוח שהיא האמינה לזה. היא גם עשתה קולות של סירנת משטרה שבדרך אליי. אז כנקמה מתוקה שלחתי לאחיו הגדול של ממתק, הידוע גם כדאגן לא קטן, הודעה לבבית ככה שיתפנק בבוקר עם הקפה "הכנסתי את נורמה להיריון. מה עושים?". כי בחיים אם אין משא ומתן צריך לדעת לאלתר. אז בלילה בלעתי את הגלולה נגד היריון עם שלוק מתוק של 'קיר רויאל', כי צריך אמנם לדעת לאלתר אבל לא להתעבר.
מדד האדישות
שמעתי לפני כמה ימים משפט מאד יפה מאיש חכם. הוא שאל אותנו בהרצאה "אתם יודעים מה ההפך מאהבה?". כולנו ענינו במקהלה "שינאה".
"לא אתם טועים", תקן והסביר "ההיפך מאהבה זו אדישות. שינאה זה פן אחר של אהבה".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין