לילות לבנים

פעם נשים , כך מספרים, התרגשו מלשרוף חזייה. זה בישר את תחילת הפמיניזם וסוף השיעבוד לעידן שבו הגבר עובד והאישה ספונה בבית אחראית לבדה על גידול העוללים וניהול משק הבית. קצת לפני כן, נשים היו מתרגשות מקילוף קליפות תפוחי אדמה ועוגה שהתרוממה כמו שצריך בתנור.  אחח..איך שעידנים משתנים.

בעבר גם הנושא של סקס ומין בכלל נחשב בגדר טאבואיזם. יחסי מין? הנאה מסקס? חלילה. באותם ימים סקס היה לצורך סיפוק הנאה גברית גרידה וגם מסיבות פרו ורבו של הבאת עוד ילדים לעולם. הוא בפוסט שעוסק בפורנו גרם לי לחשוב על הנושא לעומק..תרתי משמע.

למעשה, גם היום כשאני מספרת שיש סרטים כחולים שעושים לי את זה, למרות שאני בחורה, יש מי שמרימה עליי גבה או שתיים. "סרטים כחולים? איכס!! " זו התגובה ששומעים לרוב מבחורות. כנראה שהחשיפה לזה מגיל צעיר היא שעשתה את ההבדל. או אז בגיל 12 (נדמה לי), עת חיטטתי בחדר הארונות של ההורים נחו ידי הקטנות על כמה קלטות בתא שהתמונה על העטיפה שלהן לא התפרשה לשתי פנים -  במילים אחרות - גבר ערום מתחרע על אישה ערומה.

כמובן שרצתי עם השלל האסור לחדר הטלוויזיה, הוצאתי את הקלטת של 'דמבו הפיל המעופף' והיבטתי המומה בתמונות המרצדות על המסך והקשבתי המומה לגניחות הקולניות. להפתעתי מצאתי את התמונות הרצות על המסך נעימות עד מאד, במיוחד למטה בתחתונים. לא הבנתי ממש מה זו התחושה הזאתי, אבל ידעתי שאני רוצה לחקור עוד ולראות עוד. למעשה הרגשתי צורך לשתף בתגלית החדשה ובמיוחד ברגעים הביזאריים יותר שגילית בקלטות, את חברתי הטובה ל' שהביטה נפעמת כמוני ואולי גם קצת מזועזעת כמוני על צ'יצ'ולינה דוחפת נחש ומשתינה עליו. מאז עברו הרבה סרטי פורנו בים...לא שאני צופה קבועה בז'אנר, ממש לא, אבל יצא לי להציץ בכבלים מדי פעם באי אילו "תועבות", וכן כשלא מדובר בלסביות או הומואים זה לפעמים עשה לי את זה.

היום, אני מביטה בחברותיי ורואה איך כולן נשים ענוגות, שמשלבות כמוני גם תמימות רבה ונעורים אך גם, רחמנא ליצלן, חרמניות. למעשה סקס הפך להיות נושא שיחה משמעותי בקרב חברותיי. לא כניסה לפרטים כמו איך ההוא מזיין ואיך השני (למעט מקרים קיצוניים וביזאריים ממש המחייבים את חובת הדיווח לשם הבעת הפליאה ואלמנט ההתרעה), אלא יותר דיבור על סקס ככמיהה כערגה. ח ר מ נ ו ת נטו. שלא תחשבו, היו נסיונות מצידי לשלב בשיחה מדי פעם מתכון לעוף ברוטב אננס, לזכר הימים של הקוקו והסרפן, אבל איכשהו השיחה חזרה לסקס.

אני מדבגרת על בחורות שאם תראו אותן ברחוב, לעולם לא תחשבו שזה מה שרץ להן בראש. הן נראות כמו המוכרת במכולת, כמו החברה שלך, כמו אחותך - בחורות רגילות, חלקן ממש חסודות שמה לעשות..מפנטזות.

"זה הכל הורמונלי", אמרה לי ש' חברה בחו"ל וסוג של גורו לעניני סקס, שדיברה איתי היום אחרי נתק של כמעט שנה. "הגוף של האישה מבשיל והוא מגיע לשיא בגרותו המינית אחרי גיל 30, מתי שהם הגברים כבר מתחילים לדעוך. בגלל זה נשים עם השנים לומדות יותר לאהוב סקס ולרצות אותו". וואלה. יש בזה משהו. אין ספק שמאז שנבתקו בתוליי עת שכבתי לחוצה בלי לזוז על המיטה, למדתי אי אילו תנוחות, מציצות, ליקוקים ותנועות והכי חשוב - מה אני אוהבת במיטה. אבל לחברה האמריקאית יש עוד בשורה רעה לנו הנשים "אני רואה שהגברים עם השנים בירידה ואנחנו בעלייה". שיט. שוב פעם מאדים ונוגה מתנגשים. היא הוסיפה "בניגוד למה שחושבים, האישה צריכה למצוא גבר צעיר ולא להיפך".

גם ל', שבקרוב טסה לאוסטרליה לשנה כבר מפנטזת על הסקס שיבוא. "בשביל מה צריך אינטימיות? אני רוצה למצוא לי בטיול כל לילה חתיך אחר. בשביל מה להשקיע?". כמובן שהיא צוחקת ורוצה למצוא חבר. למעשה היא רוצה לייבא אחד מיבשת הקנגורו, מה שהוביל לדיון אחר בשאלת הנימול או לא נימול. אבל עדיין בין השורות, ל' חרמנית והיא לא רק מודה בזה, היא אוחזת את דגל הדגדגן ומנופפת בו לראווה.

כשחושבים על זה, בעבר מי ידע שזה אפשרי בכלל? לגמור כמה פעמים בסקס, לחפש שתהיה התאמה וכימיה במיטה כתנאי להמשך הדרך...פתאום צץ מדד הסקס שסינן את הלא מתאימים ונשים הבינו שרגע - אם אנחנו שוכבות עם יותר מעשרה גברים אנחנו לא שרמוטות. אנחנו אולי לא "גבר-גבר" כמו אחד שזיין 20 או 100, אבל בהחלט זה מותר גם לנו.

אז הסקס מעולה. ו...?

אני מאמינה ש"החרמנות החדשה" בקרב נשים הביאה למהפכה נוספת - נשים כבר לא לחוצות חתונה כמו בעבר. להיפך, יש גם כאלה שמפחדות מזה. הנה לדוגמה מהסובבות אותי, אף אחת מחברותיי לא מחפשת חתן. הן כן מחפשות קשר רציני, זוגיות, אינטימיות ואהבה. אבל בהגדרה "להתחתן" זה בכלל לא משהו שעל סדר היום כמטרה. כנראה שבעידן של החרמנות וגם צפייה בזוגות שהשיטה נכשלה עבורם, לא ממש עושות חשק לרב וקריאות "מזל טוב" מכל פינה. גם כותבת שורות אלה כבר דחתה אי אילו הצעות, לא מסיבות ה"חרמנות החדשה" דווקא, אלא כי פשוט אותם גברים לא התאימו. וגם כי אני פחדנית, אני מודה. וגם כי אני מאמינה שכשרוצים להביא ילדים ורוצים להצהיר על אהבה לעולמים עם החצי השני שלנו אז מתחתנים. כן, ניוז פלאש אליכם הגברים - נשים גילו שמטרתן בחיים היא לא בהכרח מוסד הנישואים, אלא מטרות קצת יותר חשובות ועקרוניות ולא כאלה שתלויות בצד השני. כשהייתי ילדה ההורים רצו שאצטיין בלימודים, אחר כך שאני אעשה צבא, אסיים תואר ורצוי שיהיה "נחשב". אחר כך קריירה..וזהו. חתונה זה ממש נחמד אבל ממש לא מטרה. במיוחד הדבר נכון לאישה שמחזיקה מעצמה יותר מעוזרת, מטפלת או מאהבת.

מצחיק לחשוב שכל התובנות האלה וההרהורים מגיעים בזמן שאני אמורה לשנן מאמרים א-מיניים בעליל למבחן...

בקיצור כל השיחה הזו...לא חשוב. צריכה לחזור ללמוד למבחן לפני שאחפור עוד...

צ'או