לילות לבנים

בימים האחרונים אני מגלה את הנשיות מחדש. לא במובן של עירום, אם כי גם נחמד לחקור את זה, אלא בכיוון המוזיקה. אחרי הקימה בין סדינים לבנים אני מביטה שמאלה. כובע אדום עם פונפון לבן של סנטה קלאוס מזכיר לי בחיוך את מאורעות אמש ("הו הו הו"). זו היתה דרכי לקבל את פני השנה החדשה.
ציחצוח שיניים, לשטוף פנים, ללגום קפה או תה והבוקר שלי מתחיל עם השיר Woman של ג'ון לנון. אחר כך דניאל סלומון "את כל כך יפה הייתכן...שהיינו כבר ביחד בגילגול קודם". מפה זה תופס תאוצה לכיוון מאור כהן ו"הכי יפה בעולם" מסוג השירים שכל אחת היתה רוצה שיכתבו עליה. ברגע שהסשן הזה נגמר, אפשר למצוא שלולית חמאתית במקום שהיה פעם אני. רק אז מתפנה האישה לשאר עיסוקיי שמחזירים אותי למציאות כמו עבודה.
אישה. מילה מעניינת. יש בה כמובן 'איש', רמז לצלע של אדם ממנו יצרו את חוה העזר כשנגדו. במילה אישה יש גם 'אש', אותה אש להבה, תשוקה, מנוע שמפעיל אותה ומקרין ממנה החוצה.
באישה מותאים גם 'יש'. ואם הופכים אז 'שי'. יש את אלוהים באישה - 'יה' מה שלא ניתן לומר על הגבר במילה איש. כנראה שמי שבחר במילה הזו רצה להלל אותנו הנשים.
אני אומרת את זה בעקבות הפוסט הקודם שגרר אחריו מבלי להתכוון דיונים רבים בתגובות לנושא -'לרדת לאישה כן או לא'.

ואפרופו נשיות -לאחרונה אני נתקלת ביותר ויותר בחורות שמעדיפות לגדל שערות בבית השחי. ואני רוצה לפנות ללב שלכן ולשאול - למה?? לא חראם? נכון, הטבע ברא את זה, אבל הטבע ברא גם צרכים ועדיין אנשים עושים אותם בשירותים ולא בפרהסיה קבל עם ועולם. המהדרין מגלחות עם סכין, הנועזות בוחרות במכונה/שעווה/מריטה והעשירות הולכות על לייזר. בכל מקרה מדובר בפעולה פשוטה, זריזה וקלה שלוקחת דקות ספורות.

ככה עושים את זה!

אידאל היופי הנשי מרומז גם בתלמוד ושם הוא נטול שער גוף בכלל ושער הערווה בפרט. הנה בגמרא במסכת סנהדרין: "דרש רבא מאי דכתיב (מהו שכתוב) 'ויצא לך שם בגוים ביפיך'? שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה". לפי אותה גמרא השתמשה תמר (בת דוד) המלך בשער ערוותה לכרות את איבר המין של אחיה למחצה אמנון כשזה אנס אותה (שמואל ב' פרק י"ג) "וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה" את המצאות שער בערוותה של תמר מתרץ רבא בהיותה של תמר בת לאם גויה כלומר לא מ"בנות ישראל". מוזר שדווקא בסרטים כחולים הגויות לכאורה מגלחות.
עזבו רגע תנ"ך, תלמוד או קבלה (ותודה למדונה), גם חילונית גמורה כמוני הבינה זה מכבר ששיער בית שחי לגיזה. ואימרו אמן!