לילות לבנים

האמת שאת הכינוי ממתק בכלל קבלתי אני ראשונה. כך הוא כינה אותי פעם באחד הפוסטים שלו כשאמר בעצב מהול בחרמנות "חבל שהממתק הראשי לא כאן". בסופו של דבר החלטתי לאמץ את המילה המקושטת ולכנותו כך במקום כינויו הראשוני -המסקרן.

זה מצחיק להיזכר אחורה. כשהכרנו הוא היה סוג של ידיד נפש בוגר שתומך בילדה מבולבלת שלא יודעת מה היא רוצה מחייה. כלל לא דמיינתי שיקרה משהו ביננו אי פעם, במיוחד לאור עברו הבלוגרי הזכרי.

כשקראתי את הפוסטים שטופי הזימה שלו זה הצחיק אותי. הוא מפרט שם על חלק מהבחורות שהוא דפק וזרק בתל אביב וראה בהן רק ציצי וכ#ס . הן נראו לי מגוכחות ופאטתיות כשם שהן היו מגוכחות בעיניו שלו. כל הנשים הצטיירו כזונות והוא הצטייר כשייח ערבי שסועד אותן כמו רחת לקום ביום קיץ חם. "למה להכניס ראש בריא למיטה חולה", הרהרתי. אבל לאט לאט עם כל פגישה הוא הפעיל את הקסם ההי-טקי שלו (אם יש כזה דבר). זרמתי. בכל זאת, לא כל יום פוגשים גבר שמנגן בחליל דרך האף.

ופתאום, אין לי מושג מתי זה קרה, הוא גם הפך משעשע בעיני. וסקסי. זה התחיל עם דימוי החיות בפוסט על הפעם הראשונה שנפגשנו כידידים..הזאב (הוא) והאיילה (אני). והמשיך לתיאורים של קימוריי הנשיים, "ישבן חצוף" ומצבים אינטימיים שונים. נראה לי שלקח לי זמן להבין שהוא בדרכו לצוד גם אותי לרשימת הכיבושים לצד בימבו א' ופריחה תרי"ג.

ועכשיו, כשאני הבחורה בחייו, כלומר פעם בשבועיים כשהוא לא במחזור, החלטנו להיחשף. כן, אנחנו יודה ונינט של הבלוגספירה. הראל סקעת ואמיר פיי גוטמן של המקלדת. קריוס ובקטוס של..נו אתם יודעים. הוא מצידו הפסיק לכתוב כדי שלא אדע מה הוא חושב. אבל אני מכורה לפורקן שכאן.

אז קבלו חשיפה אליו הגבר שבחיי כבר 7 חודשים פלוס מינוס. לפי דעתי הוא פשוט תופס גל על הרייטינג שלי. או אולי זה הג'וינט..

הוא כעת עושה את אותו הדבר בבלוג שלו, כלומר חושף אותי. אתם מוזמנים להכנס גם אליו ולהגיד לו מה אתם חושבים.

זהו. האמת בחוץ. ככה בטח מרגיש גיי כשהוא יוצא מהארון, פחד מהול בהתרגשות. אין דרך חזרה. וכמו שהוא אומר בפתיח של הבלוג שלו "אין לי מושג לאן זה מוביל". בינתיים נראה לי שזה מוביל לעוד שאכטה.