לילות לבנים
בחורה - אישה - נערה שכותבת על מחשבות, תהיות, על גברים, על נשים, על יחסים. על שמח ועצוב. על שחור, על לבן.
בעיקר על מה שקורה לה בלילה לבן. |
| 11/2007
מבחן האפצ'י
לכל מקום שאלך יש איתי מטען קטן ושמו נושי, החתולה שלי. עובדה זו מקשה לעיתים במציאת דירה ואכן, דירות רבות וטובות בתל אביב נפסלו בגלל החיה הקטנה והמשופמת שמעניקה לי כל כך הרבה חום ואהבה. והנה מצאתי דירה והתחלתי באריזת הפקלאות. מעשה שהיה כך היה:
אי שם בצפון-מרכז תל אביב, היכן שחנייה היא מצרך נדיר, עטלפים חגים מסביב והעצים מביטים בך מוכי גורל, ישנו בניין רגיל. הוא לא יפה במיוחד, לא גדול, לא קטן, לא צבעוני ואפילו לא מעוצב על דיד אדריכל מפורסם. סתם בניין. יום אחד לאחרר שיטוט באתרי אינטרנט למחפשי דירות נתקלתי בטלפון שמזמין שותפה לדירה. "הי אני שותפה", סביר להניח שמלמלתי וחייגתי. עוד באותו הערב קפצתי לבקר את מי שהולך להיות שותפי לדירה בשנה הקרובה. זה היה כמו חלום - דירה נקייה, משופצת, מאובזרת. החדר שלי עם ריצפת פרקט, ספרייה מובנית ומזגן. המבטח גדול ומזמין והאמבטייה קטנה אך מפנקת (לא דוש, אמבטיה. או-יה!!). וגולת הכותרת - חדר ארונות לכל עשרות הנעליים שלי.
ביני ובין השותף, נקרא לו כאן חיוכי היתה כימיה על ההתחלה. ואז בין לבין אוי הברוך - חיוכי אלרגי לחתולים! הוא אוהב חיות אך כשהוא משחק עם חתולים התוצאה היא פרץ אלרגיה לא נעים. מה עושים? הוחלט פה אחד על "מבחן האפצ'י". וכך, חיוכי הגיע אליי הביתה, התאהב בחתולה ופתאום הגרוע מכל קרה..הוא התעטש. ואז עוד אחד, ועוד אחד. זה לא נגמר. הבאתי חבילת טישו והוא חיסל אותה. שנינו הסתכלנו אחד על השני במבט עצוב. ואז עלתה במוחי ההברקה - תגיד, אתה אלרגי לאבק?
"כן", ענה חיוכי. וכן התחילה הסנגוריה, להלן אני, את נאום הניצחון: "אז מה הפלא, התיישבת בדיוק על הספה המאובקת שהרגע הזזתי ממנה את הכרית, שמראובקת גם היא ובכלל כל הבית מלא אבק כי בגלל המעבר הפסקנו לנקות".
עיניו של חיוכי נדלקו, וגם עיני שלי. "בטח שזה בגלל האבק", הסכמנו יחד. הטלפון הבא שקיבלתי היה שהוא בחר בי כשותפה ושאל אותי לשמם של כדורי האלרג'יקס אותם מהם גם נהנה האקס שלי בזמנו.
מבחן המרחק
חיי מסתבר, רווים במבחנים לאחרונה. לצד ההתרגשות ממעבר הדירה יש גם חששות מהלא-נודע - בקרוב ממתק טס לחו"ל למזרח, להרבה זמן, כמה חודשים. היום הלכתי איתו לקבל חיסון, כי בכל זאת גם בישראל וגם במזרח, עם אופי הרפתקני כמו שלו חשוב שלא ידביק אותי בכלבת. הוא מתרגש החמוד לקראת הנסיעה שלו וגם אני.
בכל מקרה, אין לדעת מה יהיה. רק בשמיים יודעים אולי לאן הנהר יסחוף אותי כאן ולאן תוביל אותו הרוח שם. יכול להיות שהוא יחזור אחרת, מאמין שהוא קיפוד מאיזה פטרייה טועה, ויכול להיות שגם אני אהיה אחרת כי בכל זאת, גם חיי ממשיכים כאן בתל אביב השמחה וגם אני אצבור לי שלל חוויות משלי. אמרתי לו שהחיים זה הימורים, כמו הפוקר שהוא אוהב כל כך לשחק. אז הפעם אני מניחה שבין שלל הדברים, גם מערכת היחסים שלנו נמצאת על הרולטה. אז כנראה שזה הזמן להתחיל להמר.
מי קונה ז'יטונים במאתיים?
   
גונג!! תאילנד. למישהו יש טוקטוק?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין