לילות לבנים

לפני כמה חודשים נסעתי בתל אביב עם איזה נהג מונית שסיפר לי סיפור נחמד. הוא נשוי לאשתו 17 שנה ויש להם שני ילדים. "מעולם לא בגדתי באישתי", הוא נשבע בזרת השמאלית שלו. או אולי הימנית, מה שבטוח זה שהוא נשבע וזה לא היה במזוזה. הוא נראה לי בחור נחמד ובדרך כלל יש לי סבלנות לנהגי מוניות, אז זרמתי איתו בשיחה. הוא סיפר שלמרות שהוא נשוי כל כך הרבה שנים, רק לפני כמה שנים הוא התאהב באישתו כמו שאומרים "על אמת". "אני אוהב אותה" הוא אמר והדגיש כל הברה כך שהבנתי שהוא מתכוון לזה. או לפחות מאמין שהוא מתכוון לזה. הוא השוויץ שהוא ואישתו מדברים כל יום לפחות חצי שעה בטלפון "דמייני לך, חצי שעה. כל יום!!! ולא רק מה קורה עם הילדים ומי יקח לחוגים, שיחה שיחה. ומעולם, מעולם לא היה לי קטע עם אף נוסעת במונית".

לפי הסיפורים של נהגי המוניות, אפשר לחשוב שמשאת נפשה של בת ישראל הסוררת בדרכים היא להתביית על נהג המונית הראשון שמסיעה אותה מיגאל אלון 8 לאור יהודה ולרצות לשגל אותו עד אינסוף ובחזרה (אבל תפעיל מונה אח שלי). הוא לא נהג המונית הראשון שמתרבב בכמות ה"פיתויים" וההצעות המגונות שקיבל, כולל דפיקות מונה מבחורות במיני ומי חמצן. ולא יודעת, משהו בסיפורים שלהם לא נראה לי.

מתי הפעם האחרונה שנתקלתם בנהג מונית, סטייל רוברט דה נירו עם סקס אפיל כובש? אני נוסעת הרבה במוניות, במקרה הטוב הם מסריחים מעמבה, במקרה הכי טוב הם מסריחים מנפתלין. מרביתם כבר מאסו בחיים או חוו כמה התקפי לב מרוב עצבים על הכביש מה שמוריד את רמת האטרקטיביות שלהם למטה ביחד עם הרייטינג של 'הדוגמניות 3' ובסך הכל, איך נגיד - בחור שעיר עם כרס שמקלל נון סטופ, זה לא מה שעושה את זה לבחורה.

אם כבר ללכת על קהל פינטוזי פוטנציאלי של עובדים קשי יום, עדיף פועלי בניין. לפחות הם שזופים, שריריים ומזיעים מה שמסית את תשומת הלב מריח העמבה. בשורה התחתונה, אני חושבת שבכל פעם שנסעתי במונית בישראל אכן הרגשתי שדופקים אותי, אבל לא במובן התנכי.

לא יודעת למה אני מספרת את זה. יכול להיות שזו הדרך שלי להגיד ש...חזרתי.