לילות לבנים
בחורה - אישה - נערה שכותבת על מחשבות, תהיות, על גברים, על נשים, על יחסים. על שמח ועצוב. על שחור, על לבן.
בעיקר על מה שקורה לה בלילה לבן. |
| 7/2008
ביום שבו הפכתי לגי-ברת
בילדותי שידת האיפור של אמא היתה מקום קסום - אבקות בצבעים שונים, חלקן מנצנות כמו הילה של פיות מהסיפורים שקראתי. צבעים ולקים אדומים מאד לידיים ואדומים עוד יותר לציפורני הרגליים. עולה בקושי על הכסא כדי חהגיע לבליל של ריחות מבולגן ובתוכו גם הריח של אמא. ידעתי שאסור לי לחטט שם ובכל זאת לא התאפקתי ומדי פעם הייתי מתגנבת כשהיא בעבודה ועוטה עליי מסיכה צבעונית ואז על אחותי שלא אחת שותפה במזימה ושני עיגולים ורודים של אודם עיטרו את לחייה השמנמנות.
בסיום ההרס שקראתי לו "להתאפר כמו אמא", הבטתי בראי הגדול וכמו זמרת דראג לפני הופעה הרגשתי גברת מגונדרת.
כי כשאתה קטן אתה רוצה להיות גדול. זו הסיבה שרציתי אוטו של ילדים שיהיה "כמו של גדולים", בגלל זה התעקשתי לא להקשיב לאף אחד ולהחליט בשביל עצמי כי אני בגיל 9 כבר "מספיק גדולה". אפילו ברחתי מהבית כמו שאבא פעם עשה כשרב עם אמא והכנתי מזוודה רק שהיא היתה ורודה קטנה ומלאה בבובות הברבי שלי, וביסלי. אבא חזר וגם אני התרחקתי רק לגינה מאחורי הבית. הפתק הזועם שהשארתי ובו פירוט סיבות העזיבה כנראה לא היה מספיק משכנע בגיל 6, כמו גם הרעב שניקר בי לקראת ערב.
השנים חלפו. פתאום בגיל 17 כבר לא רציתי לגדול יותר. כמו פיטר פן רציתי להישאר כלואה לעד בגיל הזה, אולי להתקדם עוד קצת עד 18 ואז להיעצר. עלומיי, כך הבנתי יהפכו במרוץ השנים לעבר. ואני הבנתי שחיי, חיינו הינם שעון חול שצריך לנצל עד תום.
ואז בשנים האחרונות חזרתי להרגיש שוב בת 18. יש בזה מן הבעייתיות במיוחד לאור זה שכבר עברו 9 שנים מאז. בטיול בחו"ל הסתובבתי עם ילדים וצעירים, כולם חשבו שאני בת 22-23 , פחות או יותר בגילם. ובאמת סביבי ראיתי בחורות צעירות שנראו מבוגרות יותר, במיוחד האירופאיות. לרוב המטיילים נדהמו לשמוע את גילי האמיתי ואמרו "וואו את נראית ממש צעירה". ואני אהבתי את זה ואותם. ואהבתי את נעוריי ואת זה שהזמן במובן מסוים עצר מלכת עם כל הבעת תדהמה שכזו ואת זה שנפשי צעירה ובוגרת בו זמנית ופעם מתיילדת ופעם מרצינה.
ואתמול בדיזינגוף סנטר, קניתי פיצה ב"עגבניה". פתאום המוכר, תיכוניסט בחופש קרא בקול "פיצה עם זיתים לגיברת". גאלפ. אני גיברת? ועוד עם י' כלומר גיברת כמו בגיברת מגונדרת? כמו ב-'לאוטובוס נכנסת גי-ברת עם סלים'? אבל אני נערה במקרה הכי חמור בחורה!! ואז מה אם ענדתי את משקפי הראייה שלי, הכי הרבה זה נותן לי לוק של ספרנית צעירה כוכבת פורנו ו"גיברת" מתאים לאמא ולדודה.
"אני לא גיברת" עניתי לו. והוא חייך ולא זוכרת מה ענה.
אתמול הפכתי לגי-ברת.
לגלות מחדש את החוש הילדי של שמחה ופלא
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין