|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
חשפנית (1) וכלב (2)
זה התחיל מתמונה בפיייסבוק. לא תמונה אמיתית, אלא אחת שחלמתי.
נכנסתי לתוך התמונה הישר לסצינה של מועדון חשפנות. זה לא היה מקום כמו שאנחנו רגילים לראות בסרטים. לא היתה שם במה אחת עליה הופיע בכל פעם מישהי אחרת מעורטלת. לא הבחנתי בבר משקאות. זה גם לא היה מקום אפל או סליזי. אולי אם הייתי גבר זה היה נראה אחרת.
המקום היה מואר באור ניאון. מצד שמאל היו שולחנות עגולים קטנים וחומים. מאמצע כל שולחן התחבר לתקרה המוט הארוך המפורסם, הפאלי מסביבו הן רקדו, החשפניות, בלבוש חלקי. מסביב לכל שולחן ישבו משהו כמו שלושה גברים והביטו בבנות על השולחן. הם היו ללא פנים. לפחות לא כאלה שיכולתי לזהות. גם הנשים היו נטולות הפנים ומטבע טבעי הסטרייטי, המופע שלהן לא ממש הזיז לי..
נכנסתי לשם ערומה. פעם היו לי חלומות שבהן הייתי ערומה וניסיתי לברוח, להסתתר, למצוא משהו, בגד או עיתון שיסתיר אותי תוך כדי מנוסה. פה מעצם טיבו של המקום, פחות התביישתי.
ובכל זאת, הפנו אותי לקומת התלבושות, שהיתה למעלה. עליתי במדרגות והגעתי לחדר שהזכיר חנות בגדים עם המון, המון תאי מדידה. התאים היו עשויים וילונות תחרה לבנים, עם עיטורים. האוירה היתה כמו מאחרוי קלעים של הפקת אופנה "תבחרי מה שאת רוצה" אמרה לי אחת הבנות. בכל תא היו מלא בגדים תלויים, חלקם נראו לי משומשים ואחרים חדשים. ראיתי חוטיני עם פנינים. אבל פחדתי ממחלות ולא ידעתי אם לקחת ולכבס בבית או שלא. ראיתי חזייה, לבנה, מדדתי אותה. כך מדדתי עוד בגדים והתלבשתי. יצאתי החוצה, לא בטוחה אם מותר לי להוציא את הבגדים, אבל התחושה היתה נעימה.
בחוץ חיכה לי נהג מונית. וידיד שלי שבהתחלה אמרתי לו "בוא תכנס, תראה" ואז נזכרתי שהוא נשוי ואמרתי לו "אבל רק בעיניים עצומות, אתה נשוי עכשיו". אז הוא ויתר.
החלום הזה עשה לי חשק ללמוד ריקוד. לא בהכרח אירוטי, אם כי שמעתי שאפשר ללמוד גם ריקוד אירוטי, לא לצרכי מעבר לתחום הזנות חלילה, אלא סתם בשביל הפאן. וזה נשמע לי כיף. בא לי להסתובב סביב המוט כמו ילדה קטנה במלא סיבובים. ומצד שני בא לי להרגיש סקסית ולראות עיניים בוחנות, מחכות לראות כל תנועה איטית שלי, עד שהכל, כמעט, יורד ממני. במקביל, יש לי חשק לאחרונה דווקא ללמוד משהו שיש בו אגרופים, ולהוציא קצת אנרגיה גם עם בעיטות. אין טעם להבין, אני עצמי לא ממש מבינה את עצמי.
אני חושבת שחלמתי את החלום הזה מהסיבה הפשוטה שלאחרונה, פשוט הפסקתי ללכת עם תחתונים. למעט מקרים חריגים. יש משהו בשילוב של קומפלקס הבתולה והזונה שעושה לי את זה. לדעת שאף אחד לא יודע שמתחת לחצאית אין לי כלום בעצם. ועם זאת, להגיד את המשפטים הכי תמימים וחמודים בעולם, ולהתנהג בצורה חסודה. ורק אני יודעת את הסוד שלי. קינקי? דבילי? אני נהנית מזה.
אני חושבת גם שמשהו משתנה אצלי. מסוג התהליכים שאדם עובר בחייו, אבל הוא לא יכול לשים את האצבע בדיוק על מה ואיך. אני מניחה שאדע בדיעבד. ועכשיו סיפור על 'איש (עם מוח של) ציפור'.
עלילות אעמש"צ בעיר הגדולה
מעשה באיש ששמו הוא גם שם של ציפור. מאחר והוא די טיפש נקרא לו כאן, כאמור, 'איש (עם מוח של) ציפור', או בקיצור אעמש"צ. טוב נסגור על א'.
א' הוא בחור לא יפה, אבל גם לא דוחה. במראה החיצוני, הוא בהחלט עונה להגדרה של רגיל. יש לו חיוך ממזרי, שיניים עקומות, אבל בגדול הוא בחור צנום, לא מרשים, אחד שסתם עובר ברחוב בלי שתשים לב אליו.
חיים עם מעט מזל הביאו אותו למצב בו הוא היה חלק מקבוצה של אנשים ש"עשו את המכה". הם היו מסודרים, כמו בתוכנית, אבל הוא היה מהאנשים הקטנים. אלה שקיבלו את השאריות, לפטאוברז. ועדיין זה הספיק לו בכדי לעמוד על הרגליים. ויש לו כסף והוא נהנה לשחק איתו.
בהיותו חננה, ילד כאפות מגיל קטן, התחיל א' לגלות את הגבריות שלו בסביבות גיל ה-20 עת עבר לגור במרכז תל-אביב. הוא שמע על עיתון אחד, 'פלייבוי' אותו חיבב בנערותו, תלש משם פוסטרים והדביק בבית. ובהמשך, כפטריוט אמיתי עבר למגזין 'בלייזר', אותו עיתון שמבטיח לך שאם תבצע אותו אחד לאחד, את כל הכללים, את כל העצות, במדויק, בלי חריגות אתה תמות לבד. בעצם לא לגמרי לבד, אתה תמות עם הגיליון האחרון של בלייזר מחובק איתך בכפיות. אבל עדיין ערירי (מונח שמשום מה מתעקש להתחפש לרומנטי באותו עיתון עצמו בכינוי 'זאב בודד').
אז א'קרא, והפנים - הוא קנה מעיל עור שחור לפוזה, עשה עגיל באוזן וענד אותו גם כשבבלייזר כתבו שזה כבר טרנד להומואים, (הוא לא עודכן בגיליונות האחרונים). הוא התחיל לקנות אלכוהול הביתה, והתחיל לצאת לפאבים, לצוד. לאט לאט, חי את תל-אביב ותל-אביב חיה אותו. במקביל הוא הרגיש את עצמו בוס גדול, של מקום קטן. תסביך נפוליאון מוכר.
אבל אבוי. גם ילד בתחפושת יקרה ומושקעת, נשאר ילד בתחפושת. וגם שנים של אימונים לא יהפכו חברבורות של נמר, שלמעשה הוא בכלל לטאה קטנה וחמודה עם כרבולת מגניבה וזנב שנחתך בשוגג כל יומיים, וצומח מחדש. או כמו שאמרו בספר הילדים 'מעשה בחמישה בלונים' זה סופו של כל בלון.
מאחורי הפוזה המהוקצעת, המטופחת, המשופשת, הפאטתית, מסתתר גבר בעייתי ומסכן.
א' לא אוהב סקס. בניגוד לעיתונים שהוא קונה, לתכנים שבהם הוא עוסק בעבודה, הוא פשוט פריג'יד. מכירים את הבחורות האלה "מאמי, לא היום, כואב לי הראש"...אז מאחורי הגבר-גבר עומד ילדון קטן ומבוייש שמתעסק עיסוק יתר בסקס, רק כדי לפצות על העובדה שהוא לא מסוגל לפצות את האישה שלידו.
וכך קרה, שפגש בבחורה שאף חפץ לשאתה לאישה. בכל זאת, עוד מעט ארבעים ולבד. אולם מהר מאד החל לבגוד בה. והיא תפסה אותו.ולא פעם אחת. ובטיפשותה (הזמנית לפחות, יאמר לזכותה) נשארה. וגם לה היה זה מובן - הוא בגד בה לא כי לא אהב אותה, אלא באופן אבסורד, כי הוא לא מסוגל להזדיין עם כל בחורה יותר מפעם-פעמיים. גם אם יש אהבה, הזין לא עומד והשכל לא בתחת. הפלייבוי הגדול, זה שאוהב להצטלם עם בחורות, זה שמשוויץ בכיבושיו, הוא למעשה סוג של א-מיני. מופרך ככל שזה נשמע. הוא מנסה למצוא את האחת שכן תגרום לו לרצות את זה לטווח ארוך, אבל שום גירוי לא עוזר במקרה הזה. וגם שנים של טיפול לא שינו דבר.
והנה, הם נוסעים לצימר רומנטי בצפון. היא בנוהל יוזמת סקס, מנסה ליזום אם לדייק, והוא עוצר אותה. היא מרגישה חרא עם עצמה. למחרת בג'קוזי המשותף, הוא מפלרטט עם הזוג בצימר הסמוך, כמעט מציע רביעייה. אבל רק הוא והיא מגיעים לחדר ו..כלום.
כך גם בדירתם המשותפת, ימים שלמים היא היוזמת, הוא מדי פעם משתף פעולה. חששות, על נטיותיו המיניות האמיתיות החלו צצות בשיחות טלפון בוכיות שלה לתוך הלילה. במקביל היא מגלה שהוא מפלרטט עם עוד בנות, חלקן מכרות שלה, מאחורי גבה. היא מפנה חפצים מהדירה "אל תעזבי אותי, אני אוהב אותך", היה בוכה, דמעות תנין וקונה ללה פרחים. "תעזרי לי, יש לי בעיה", התחנן. אבל בסוף היא עזבה אותו, לא רק בגלל הבגידות, אלא בגלל חוסר חשק. שלו.
והוא? מי אמר פאטתי בקהל? הוא ממשיך בשלו, מצטלם עם בחורות ומעלה אינטרנט, גבר בגיל 35 שלמצלמה משחק אותה שמח, בכל פעם עם בחורה אחרת רק בשביל ה'להראות לחבר'ה'. אבל במציאות כנראה שהוא נמשך לחבר'ה יותר מאשר לחברה שהוא אוהב. לימים גם התברר כי לא היתה לו אף לא חברה אחת, שהוא לא בגד בה.
אתם חושבים שהוא אי פעם יהיה נורמלי?
אין מוסר השכל לסיפור. וגם לא סוף הוליוודי. אולי רק מסקנה: לפעמים זאב בודד הוא סתם כלב.
מוקדש באהבה לאחת שלא קוראת פה, אבל אולי יום אחד היא תקרא. היא כל כך מאושרת בלעדיו..תענוג.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין