עוד חתונה.
אני וממתק נוסעים במכונית בכביש חתחתים. נסיעה ארוכה...דרך מתפתלת, ג'י.פי.אס מקולקל שמורה על פניות הפוכות ממה שצריך כדי להגיע ליעד, ריח חזק של פרות, ארובות עשן, לפידים בוערים והופה - הנה אנחנו מגיעים לגן האירועים השמונים אלף במספר השנה.
אוף כמה חתונות. ולמה זה צריך תמיד להיראות אותו הדבר?? לשם שינוי היתה הפעם כלה אסטתית, לא יפה במיוחד אבל לפחות גוף היה לה ואחלה תוספות לשיער ששיוו לה מראה ברבורי. זה בהחלט לא מובן מאליו - כל הכלות האחרות שראיתי השנה היו כוניפות עם איפור כבד.
טוב, אז לחופה לא הגענו. מנות ראשונות נעלמו והעיקריות היו סבירות. אין ספק שהשוס של הערב היה בר המשקאות. היה שם באמת הכל. אבל לפי השמועות, במסיבת הרווקים, 5 ימים באילת, הם הריצו שורות, אז ודאי שאלכוהול יהיה ברמה! כוס וודקה וניל, שתי כוסות יין אדום ושוט של יגר על רחבת הריקודים ואני בעניינים! קצת עצוב שאין לי קיבולת בכלל...מצד שני אני הופכת לחביבת הקהל, אז אולי זו ברכה וקללה.
בשלב מסוים החתן נישא על כפיים, כמו ישו הצלוב והובל כצאן לטבח ישירות לתוך בריכה מחוממת. מזל שלא לתוך האגם/בריכת דגים/משרץ תנינים שהיווה את 'קו האופק' של המקום.
בועות, בועות...
אחרי הפיזוזים וקפה הפוך פרווה, חוזרים חזרה לארץ גוש דן. מסתבר שממתק גרוע בכיוונים והג'י.פי.אס כנראה מסונכרן על המפה של לוב, לכן (ושאלוהים יעזור), אני נאלצתי להפגין בקיאות של חייל בסיירת גולני ביום ניווטי לילה בשטח.
'הגענו ליעד' בישר המכשיר. אך אבוי האלכוהול נוקם את נקמתו - נסיעה של קרוב לשעה ושלפוחית השתן צועקת חמאס. ואופס, ישנה בעיה קלה, הטרמפ שאמור להחזירינו הביתה יגיע רק עוד חצי שעה וזהו כידוע, מספיק זמן בשביל שהשלפוחית תעשה סצינה וחלילה, תתפוצץ. סיבובים עם האוטו ואין אף פיצוצייה שפתוחה...רמת גן ישנה בלילה. אז עשיתי מה שכל ליידי היתה עושה - חיפשתי שיח באחד הבתים החשוכים והישקיתי אותו. זה היה כל כך מגוכך שזה הצחיק אותי תוך כדי ואיך שסיימתי נדלק אור באחד הבתים. (אולי אני אמצא את עצמי משתינה בבלוג וידאו מצולם?). חזרתי מתוך ידיעה שזה 'הסוד שלנו' שיצחיק רק אותנו. זה יכל להיות נחמד ויפה, לולא טרח הממתק שידוע בטאקט שלו, להשוויץ בפרט הזה בפני הטרמפ שלנו, להלן - האח הגדול שלו. פאדיחה! מצד שני, אני לא פראיירית יש לי תצלום מתועד שלו משתין בגינה ציבורית עם מחושים מהבהבים ופרחי הוואי לבנים מפלסטיק..אז במידת הצורך היא תופץ קבל עם ובלוגספירה. אני קוראת לה 'המשתין בקיר', כי זה נשמע תנכי ומגניב. וגם כי הוא משתין. בקיר.
מהיום אני מתחילת ספירת שלל מחתונות. בכל חתונה המטרה לאסוף כמה שיותר מתנות.
כרטיס חתונה
שם אולם/ גן אירועים: 'קו האופק'
שמות הנישאים: חסוי
הנזק לכיס: 560 טיבין ותקילין (כמו צימר ממש שווה)
קייטרינג: לא ברור, אבל הם לבשו חולצות עם פרצופו של המהפכן צ'ה גווארה
מה בבופה: חזה פרגיות, צ'וריסוס, בשר חתוך, אנטיפסטי. בקינוחים: גלידות וסופלה שוקולד. ציון: 5 (מתוך 10).
להיט בראש: רטרו אייטיז (גריז לייטנינג), אוריינטלי (מרגול) ועברי (יהודית רביץ)
מדד הכלה: 7 מתוך 10 (סנטר כפול)
מדד החתן: 6 מתוך 10 (קצת שמנמן)
קיטש: ריקוד סלואו שעליו עמלו קשות החתן והכלה. שיא הריקוד - הכלה מתכופפת אחורה והחתן מנשק לה את המחשוף. יאמי יאמי!!
שלל חתונה: בועות בצורת חתן וכלה, מחושים מהבהבים, פרחים לבנים סטייל הוואי
סיכום אירוע: היה מגניב, אבל רק בגלל שממתק עשה את ריקוד הפיתוי שלו. ציון: 9
הסיפור על איך כמעט הרגתי את החתולה שלי (אתמול)
חתולתי היפה הגיע לביתי החדש עם חבורה של אורחים בלתי קרואים. הם קטנים, הם יכולים להשתתף בקרקס והם עוקצים אותי ברגלים. קוראים להם פרעושים.
אז עשיתי מה שכל אם עברייה לחתולה עברייה היתה עושה - קניתי חומרי הדברה שיכולים להרוג פילים. ואתמול, כמו לבורנטית במעבדה עם כפפות חד פעמיות הזלפתי עליה כמה טיפות מחומר שנקרא 'פרונטליין'. למרות שההוראות אומרות בפירוש 'רק מאחורי העורף' החלטתי להתחכם מעט ולפזר בעוד כמה מקומות. שכחתי שהתחביב של חתולים מלבד לישון רוב היום, זה להתקלח ולהתלקק. וכך, בעודי מתארגנת לעוד אירוע חתונה, אני מביטה על החתולה שלי עם מבט נדהם בעיניים מתחילה להקציף מהפה. היא נראתה כמו חתולה בהתקף אפילפטי. זה היה מפחיד ברמות שקשה לתאר. מלא, מלא, מלא קצף יצא לה מפה והיא התחילה להשתולל, לא מבינה מה קורה לה בכלל.
התחלתי לקרוא לה והיא רצה בכל מקום. ישר עשיתי מה שראיתי פעם באיזה סרט - חיפשתי חלב. למזלי היה חלב טרי במקרר, גם הוא עם אקסטרא קצף. במקביל הבחנתי בחוברת של התרסיס שיש מספר טלפון של מרכז הרעלים הארצי. כבר ראיתי איך אני מבהילה אותה למיון, במקום לאכול בצק עלים בחתונה. לפתע ראיתי שעל העטיפה נכתב בין היתר כי "במידה והחתול/ה מלקקים את החומר ייתכן ויקציפו מהפה בשל כמות האלכוהול הגבוהה בתכשיר". אלכוהול? נהדר. הפחד שהרגתי חתולה אהובה התחלף בכך שאמרתי לה - תהני מהבזזזז קושקושונת.
רק ליתר ביטחון - יש פה רופא בקהל?
הצפונית גילתה את השוק. כלומר, אני גיליתי את שוק הכרמל.
בשוק יש טעמים מדהימים, ריחות משכרים, מוכרים שמחמיאים לי על החיוך ובגדים שווים.
כשחזרתי חזרה הביתה, עברתי ברחוב המקביל 'שינקין' וראיתי שבמחיר של 5 חולצות בשוק וכמה תכשיטים קונים חולצה אחת ב160 שקל.
בפעם הבאה - 'עושים שוק' עם נורמה...בינתיים קבלו הצצה:
גם אני, נורמה ולא ג'ין, חליטה אגזוטית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נורמה ולא ג'ין
