לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע

1. על העיוורון הזה לא אגיב עוד.
יש בי מספיק עייפות גם בלי להתמודד עם מסכות מהצגה אחרת. 

2. עוד מעט אאזור את האומץ לומר שאני מחייכת בגללך עשר פעמים ביום

ושההומור שלך מבלבל אותי

ושבא לי לאכול איתך המבורגר.

(ולמי אכפת שאתחרט שנייה אחרי)

3. גם הגיע הזמן להלחין את השירים החדשים. חבל שתגדל ערימת המגירה, במיוחד כשמוזה ואני מטיילות פה יד ביד כאילו אין מחר.

4. אין כיף מלכתוב כמו בסיכום לבגרות בהיסטוריה (כמעט ושלפתי מרקר צהוב לכיוון המסך).

יחי חוסר הפואנטה והקיטש!

ממש שלכם,

דניאל.