אני מסתכלת בבלוגים של אנשים ורואה כאלו תמונות יפות.
אני מרגישה כל כך מכוערת כשאני רואה את כל הבנות היפות האלו.
למה המזל לא בא עליי? למה אני תקועה עם הגוף המכוער הזה? המקולל הזה?
הגוף הזה, הוא כמו ללכת עם נטל ענקי עליך. נטל שאי אפשר לתת לו פורקן.
הגוף המקולל הזה, המתועב הזה, מזכיר לי את הלילה ההוא.
העול שלא ירד לעולם, הזיכרונות שלא ימחקו, הלילה ההוא שנצרב לי בראש.
אני כל כך מכוערת שזה מחליא. אני מחליאה את עצמי.
אני רוצה למות כבר. למות ולהיפטר מהעול הזה.
אני כל כך רוצה לנוח לעולמים...אני רוצה לשכוח מהצרות שלי ולהפסיק להיות כאן יותר.
לשכוח את כל החרא ולהיעלם.באיטיות.בלי שאף אחד ירגיש.
רק המחשבה על היעלמות ניצחית גורמת לי חיוך מסופק ועדין.
להפסיק להיות. זה באמת מה שאני רוצה כרגע.