"את מה שאני רוצה. אני לא רוצה שתישתני. ואני לא רוצה שתפסיקי לספר לי. להפך אני רוצה שתמשיכי וכבר אמרתי לך את זה. אבל לפעמים אני אצטרך איזה כמה דקות בישבילי כמה דקות בתוך הזמן הזה שאת בבאסה. לא הרבה.
לא עשית לי רע. ממש לא עשית לי רע. עשית לי טוב, טוב מאוד. רק טוב. זה שאת נישענת לי על הכתף לא עושה לי רע. אולי ליפעמים קצת מכביד עליה. אבל לי יש שרירי כתף ולא כואב לי. (מימתי אני מישתמש במטאפורות?)
את מספקת לי את כול מה שאני רוצה, ואני מיצתער שאת לא מאמינה בזה. אבל זה לא משנה את זה שזה נכון.
אני אוהב אותך אפילוו יותרר. יפה שלי. את לא מבינה בכלל כמה את מיוחדת וכמה את עוזרת לי. את גרמת לי להסתכל לעוד כיוון בחיים, אני מבין עכשיו יותר טוב אנשים. כי עכשיו אני יודע שיש הרבה דברים מאחורי בן אדם.
לא יודע אני מרגיש שהחכמתי בתקופה שלי איתך, ואני מרגיש שזה הרבה בזכותיך. מקווה שאת מבינה את הצד הזה זה
זה חשוב לי שתדעי. למרות שאני לא יודע לנסח את זה.
אבל עכשיו שמישהו מספר לי משהו אני יכול להיסתכל על מה שהוא אמר מעוד כיוון,כיוון חיובי שאת הראת לי.
כי את תמיד רואה מעבר, לא יודע להסביר.
אוהב אותך."
כשקמתי בבוקר, זה היה הדבר הראשון שראיתי. הודעה ממנו. הוא עשה לי את היום המתיש הזה ליותר קל, יותר בהיר.
וזה טוב.
במיוחד בתקופה האחרונה, שפשוט מקרטעת לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
