פתאום זה נראה אחרת.
זה שונה,זה לא יהיה בחיים כמו פעם.
דברים נראים כ"כ שונה עכשיו פתאום מסתכלים על דברים בעין אחרת.
"ועם הזמן הכל עובר..."
הזמן עובר כ"כ מהר,לא מספיקים להרגיש אותו והוא חומק לנו מבין הידיים. אני מסתכלת אחורה ולא מאמינה כמה שדברים השתנו,כמה שאני השתנתי ובכלל כמה שהעולם הזה משתנה.
הזמן עשה את שלו והדברים השתנו,הכוויות התחילו להתרפא אבל הצלקות ישארו לתמיד.
אומרים לי שהכל לטובה גם אם זה נראה עכשיו אחרת ואני יודעת שהם צודקים אבל אני לא מבינה למה אין לי את הזכות להחליט מה טוב לי.
לפעמים נראה לי שאם נעצור את הזמן לרגע הכל יראה אחרת אבל זה רק אשלייה,זה אנחנו והגורל שלנו.
העולם הוא הבמה
אנחנו השחקנים
והגורל משחק בנו.
הוגרל מכריע בסופו של דבר אבל איפה בתוך כל הבלאגן הזה מה שאני רוצה?
אין כ"כ ברירה אלא לקבל את המציאות כפי שהיא.
ההרגשה הזאת לא הורגת אבל מכשלת,אני לא לבד אבל אני מרגישה ככה. אם רק היה לי את האפשרות לקבל שניה עם הרצונות שלי ולא שלך.
החיים ממשיכים ואני איתם.
חג שמח ושנה טובה לכולם :)
אני אוהבת אותך.
רייצ'